זה לא הבלוג הראשון שלי, אבל זה הראשון שאני מתכוונת לקחת ברצינות ולכתוב בו יותר מפוסט אחד. הבלוגים הקודמים שלי נפתחו עוד לפני שהייתי בת 12 (אתם מוזמנים לחפש אותם ולשלוח לי קישור אליהם. אם אתם רואים בלוג עם רקע ורוד,פוסט אחד ובו פירוט על מצב חברתי גרוע, זה שלי.), ככה שלא ממש היה לי חומר לכתוב בהם, ועד עכשיו אני הייתי נחשבת רק כקוראת. אני בת 14 עכשיו (ולא, לפתוח בלוג בגיל הזה זה לא כזה פתטי :( ).
פתחתי את הבלוג הזה כי.. כי השנה שעברה לא הייתה משהו בשבילי, בלשון המעטה. אני די בטוחה שגם השנה הזו לא תהיה להיט, אבל לפחות יהיה לי איפה לפרוק :) לדבר עם עצמי במקום הזה יהיה מקובל, לא מוזר. לפעמים קורה שאני האדם היחיד שאני יכולה לדבר אליו, ככה שמקום הזה יתאים לי. אני לא רוצה שזה יהיה עוד בלוג דיכאוני- אם כבר בלוג דיכאוני, אז עם ייחוד. סתם, לא. אני לא דיכאונית, אני סתם עצובה לפעמים ולוקחת דברים קשה. אני מקווה שאני אחשוב ככה כל הזמן ולא רק עכשיו, כשאני שמחה באופן יחסי. אני שמחה כי לא ראיתי את האנשים שגורמים לי להרגיש רע חודשיים. עכשיו התקופה הזו תיגמר, חבל.
אני לא רוצה פוסט פתיחה דיכאוני >< הנה עשרה פרטים עליי שאף פעם לא רציתם לדעת, כדי להפוך את הפוסט למשהו יותר שמח:
1. יש לי שני כלבים, הם אחים ושונאים זה את זה.
2.ממש כמו אני והאח הגדול שלי
3. אני צמחונית, כמעט שמונה חודשים
4.אף פעם לא אכלתי סטייק
5. אני ממש אוהבת מוזיקה קלאסית ורוק, אבל אני אף פעם לא אומרת לאנשים אלו להקות אני אוהבת כי אני מפחדת שישפטו אותי לפי הטעם שלי במוזיקה. (אבל אני יכולה לספר לכולם שהביטלס, פינק פלויד וקווין שם.)
6. אני מחוננת, אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להיות גרועה במתמטיקה :(
7. יש לי נטייה לתאונות, והפסדתי טיסה ללונדון בגלל שנכנסתי לאישפוז
8.אני בקושי אוכלת פירות.
9. אני אדם די פטפטן, אבל אם תשימו אותי ברכב ותפעילו את הרדיו, אני אשתוק ואבהה בחלון
10. יש לי נטייה להספיד דברים לפני שהם מתים באמת (הספדתי רק שני אנשים והם עוד חיים. אני מדברת על קשרים, חפצים, רצונות..)
זהו :) סיימתי. שרדתי את הפוסט הראשון, אפשר לפצוח בצהלולים ובמחולות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוודר