| ~כותרת מלאה שנאה עצמית, אבל שונה~ |
| 1/2014
מה הדבר הכי גדול שמישהו יכול לעשות למענכם?
וואו, זו כותרת ארוכה. אני מניחה שבמקרה שלי זה פשוט- להבין אותי. זה קצת מתיימר מצידי לומר את זה, אבל קשה לאנשים להבין אותי. ההתנהגות שלי מושפעת מהמון דברים ובגלל זה קצת קשה להבין אותה, ויהיה נחמד אם מישהו יוכל לעשות את זה :)
ועכשיו לחפירות הרגילות. לפני שאני אתחיל, אני רוצה להגיד ששמחה זה לחלשים. זה לא שאני ממש עצובה עכשיו, זה יותר בכיוון של אדישה.
מתעלמים ממני בתקופה האחרונה, וזה לא שמארגנים עליי חרם, פשוט לא רואים אותי. תרתי משמע. היום יצאתי באמצע שיעור חינוך והמחנכת שלי לא שמה לב. כל פעם שאני נמצאת עם יותר משני אנשים, אני הופכת לגלגל (הא! פלינדרום!) שלישי (או רביעי, או חמישי..), ואני יכולה ללכת בלי שישימו לב לזה.
גם לא שומעים אותי, ובגלל זה אני כמעט ולא מדברת בשיעורים. זה ממש דפוק- אני מקבלת את זכות הדיבור, מנסה להגיד משהו שחשוב לי לומר וכולם מדברים זה אל זה ויוצא שאני מדברת רק עם המורה. מילא אם הייתי צרודה, אבל אני לא ><
מישהו גם הפליק לי בתחת, בלי שום מחשבה מינית מצידו (טוב, אני לא הראשונה שהוא עשה לה את זה. הוא גם עשה את זה לידיד שלי ולחברות שלי). הדביל בן 14 עם מוח של בן 9, ואני הולכת לבעוט לו בביצים אם הוא יעשה את זה שוב.
נו טוב, לפחות אני משתפרת במתמטיקה והולכת לקורס מש"צים (בהצלחה לי!). יהיה לי רע בזמן הקרוב, אבל בסוף יהיה יותר טוב. אני מקווה.
קראתי את 13 סיבות של ג'יי אשר, ואני מכתירה אותו רשמית כספר הכי דיכאוני שקראתי. הוא עדיין מצויין.
סוודר, שלא ממש מבינה את ההתלהבות של האנשים מ2014. תירגעו כבר!
אגב, אם יש בעיות בקריאה זה כי שלחתי את הקטע הזה דרך הטלפון הטיפש שלי.
-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוודר