בניגוד להן, כשאני מגיעה לבית הספר, אני חושבת על השיעורים ולא על המראה שלי (טוב, אני נראית גרוע, למה שאני אחשוב על זה..)
אני לא מבליטה את החזה והתחת (שאין לי ._.)
או מורידה אחרים רק בשביל להעלות את עצמי
אני גם לא מרכלת על אנשים שנמצאים כמה מטרים מולי. (כן, לי יש כבוד עצמי! אני מרכלת עליהם בבלוג!)
אני לא כותבת סטטוסים בפייסבוק כל יום. (האמת שהסטטוס האחרון שלי פורסם לפני חודשיים..)
עדיין לא היה לי חבר או נשיקה ראשונה, ובניגוד להן.. לא אכפת לי מזה. אני יודעת שזה יגיע מתישהו.
אני לא אומרת משהו ועושה את ההפך.
או משוויצה בהישגים שלי (כי אין כאלו..)
אני לא צוחקת על אנשים כשהם עצובים בגלל סיבה שנראית לי לא מספיקה לעצב. אני מבינה שכל אחד יכול להיות עצוב ממשהו, לא משנה מה.
אני סוחבת את הדברים שלי בעצמי, לא מבקשת ממישהו אחר שיעשה את זה כי זה "כל כך כבד". כן. מחברת. כבדה.
אני לא מורחת על עצמי איפור. (האמת שהתאפרתי רק פעם אחת, בבת מצווה שלי, וגם זה היה רק כדי להסתיר את החצ׳קונים)
אני גם לא מורחת על עצמי אלף משחות לעור ומסכות לשיער, רק משחה נגד החצ׳קונים (ומי כבר צריך את זה כשיש רואוקוטן :)).
אני לא מפריזה בערך שלי
או ממעיטה בערכם של אחרים
זו טיוטה שכתבתי באוקטובר שעבר. תיקנתי כמה דברים כדי שיתאימו גם לעכשיו.
סוודר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סוודר