בימים האחרונים נתקלתי בתופעה מקסימה. הוול שלי בפייסבוק מוצף בסיפורים מחחמי לב על אנשים שתרמו לזרים, על אנשים שהתנדבו ובבקשות מאנשים להתנדב עוד. קצת כאילו החום שחלף סוף סוף הוריד מישראל חלק מהכעס שהיא היתה שרויה בו וכולם יותר נחמדים פתאום.

אבל ברצינות, אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נתקלתי בכל כך הרבה סיפורים מחממי לב בשבוע אחד. אם זה אדם זר שתרם מזון וכסף לחולת סרטן, בעל מסעדה ששילם על ארוחת יומולדת לניצול שואה, הסיפור של מלודרמה המקסימה או הסיפור מעורר המחשבה של ונילה. רואים? אפילו ישרא מוצף בזה השבוע. תוך כדי המחשבה על הפוסט הזה גם נתקלתי במקרה בפוסט שקורא להתנגד להומופוביה, כאילו כל העולם החליטו פתאום להפוך לאנשים טובים יותר, ועל הדרך לגרום גם לשאר להשתנות.

ויודעים מה? הלוואי שימשיך ככה. כמות כזו של אנשים שמעודדים לנחמדות תגרום לכמות גדולה של אנשים להיות קצת יותר נעימים לסביבה, והם בתורם יגרמו לעוד אנשים להיות נחמדים יותר רק כי טוב להם וככה זה יתגלגל... אם זה רק היה יכול להמשיך ככה למשך תקופה רצופה אני יכולה להבטיח לכם שבסוף התקופה ישראל תהיה מקום נעים יותר לגור בו, לפחות לקצת זמן.

הלוואי שזה ימשיך ככה. הלוואי שהוול שלי ימשיך להיות מוצף בסיפורים כאלה במקום סיפורים על "שיטת המצליח של חברת X" או על "הנהג החוצפן מאזור Y".

בדקו את זה מחקרית, והוכיחו שדברים כאלה באמת גורמים לאנשים להרגיש טוב יותר. הכרת תודה גורמת לעליית ברמת האושר של האדם המודה, חיוך (שלך, לא של האדם מולך) גורם לשחרור הורמונים שגורמים לרוגע, הרצון לתרום נובע מההרגשה שהוא גורם ולא מצפייה לפרס כספי... כל מיני מחקרים קטנים ולא קשורים, אבל מה שאני מנסה להגיד הוא שהאושר הוא עניין מדבק. כמו פיהוקים. תחייך, יחייכו אליך. תתרום, תרגיש טוב. תגיד תודה, תהיה מאושר. זה כדור שלג מאוד נחמד, בומרנג שחוזר אלייך מהר יותר משנדמה לך. אלף פעם קרה שהייתי נחמדה לאדם ככה סתם ותוך כמה דקות התברר שהוא יכול לעזור לי (והוא באמת עזר, כי הנחמדות שלי גרמה לו לרצות לעזור). אלף פעם קרה שאנשים היו סתם נחמדים אלי כשהייתי מבואסת, והפכו יום נוראי ליום סביר ואפילו נחמד. לדמיין במצב שבו זה קורה יותר נשמע לי נפלא. אוטופי קצת, אבל נפלא. וזה כל כך פשוט לביצוע: תציע עזרה למי שנראה אבוד, תגיד תודה למוכר בדוכן, תחזיק את הדלת פתוחה למי שעובר אחריך... כל דבר קטן כזה יגרום למישהו להרגיש נפלא לשניה, ולך להרגיש טוב לחמש דקות. אז למה לא?

כל שנשאר לי לעשות הוא להצטרף לקריאה הזו: תהיו נחמדים סתם. זה לא ישנה את העולם, זה לא יעלים את הרוע של אנשים, אבל זה יגרום למישהו להרגיש טוב. זה לא שווה את זה? יהיה נפלא אם כולנו נתנדב ונתרום כסף, אבל אפילו דברים קטנים כמו לשאול שאלות בצורה מנומסת (תקראו אצל ונילה) יעשו למישהו את המשמרת/היום ליותר נעים. לדעתי זה שווה את זה :)

עריכה:

אני יודעת שחיפשת אותי. זו חוצפה. יש לך שבוע להתוודות, וגם זה רק כי אני מניחה שאתה לא בודק פה כל יום. אני כועסת עליך, רק שתדע.