אם הייתי מכוונת

את השנאה העצמית היוקדת

למשהו בעל משמעות

העולם היה מקום מעט טוב יותר

אם הייתי משתמשת

בכמות הקללות על עצמי

למשהו בעל טעם, מילים ראויות יותר

מישהו בעולם הזה היה משתכנע להיות נחמד יותר

אם הייתי האדם שאני רוצה להיות

לא היה צורך ב"אם", ו"אולי"

אבל אני לא.

וכל המילים היפות נשארות רחוק ממני

כמו פרפרים מאחורי גדר

זה ממש לא איך שאני מרגישה עכשיו, ואני גם לא חושבת שזה קטע טוב מספיק בשביל שיתוף. אבל הבלוג מיותם וזה עצוב לי, אז חיטטתי במה שכתבתי בחודש הקודם וזה מה שמצאתי. אשמח לביקורת (ואני יודעת שצריך)

טוב לי. אני מתרגשת מהתקופה החדשה בחיים שלי. זה לא שאין קשיים או פחדים או כאב, אבל יש לי מוטיבציה חדשה לעמוד בהכל- אני רוצה לראות את עצמי מצליחה במטרות ששאפתי אליהן בשנים האחרונות וגאה במי שאני יכולה להיות. אני חושבת שאני באמת יכולה להתגבר על רוב הפגמים שלי, ואז באמת לא יהיה צורך ב"אולי". כך שזה קצת אירוני שפירסמתי דווקא את הקטע הזה בזמן שהשקפת העולם שלי כרגע שונה לחלוטין.

מה שלום הקוראים הקבועים שלי? (והחדשים, אם יש) מתגעגעת להתכתבויות איתכם, אולי עכשיו כשטוב לי (טפו טפו) יהיה לי אנרגיה לחזור לפה :)

לילה טוב :)