הבלוג המפגר

מה קורה אנשים...?

אני מהאלה שמעדכנים לעיתים קרובות, ככה שכאשר לא יוצא לי לעדכן כמה ימים אני חשה נוטשת (נוטשת הרגלים)

יש לי בעיית התמדה חמורה...למעשה הדברים היחידים שאני מתמידה בהם (המשמעותיים\ לא נורמאליים בשבילי)

הם- הבלוג הזה, הלימודים (וגם בקושי) והרגשות שלי כלפיו.

היום היה חלוקת תעודות + בגרות באנגלית...

התעודה הייתה כמו שציפיתי, טוב אולי חוץ מהציון בספורט- כי נכון שאני פדלאה מבריזנית (שיש לה פטור חיחי) אבל ציון עובר בקושי?!

אה וכמובן- הופתעתי ברמות מהציון במגמה שלי, הייתי בטוחה שאקבל נכשל ולמעשה קיבלתי 80.

הוא כנראה היה שיכור בעת חלוקת הציונים, או שכמו המורה הקודמת הוא פחד שיפטרו אותו על כך שכל התלמידים במגמה דפוקים, אז הוא חילק 'סטלה' של ציונים כדי למנוע תלונות מצד התלמידים שמנסים להצדיק את הנכשל! (אגב, המורה הקודמת באמת פוטרה)

ולגבי הבגרות, הייתה קלה ועדיין אני מעט מאוכזבת מהציון מגן, ושוב אני לא יכולה להגיד שום דבר היות ואני מבריזנית.

אני שונאת את המורות שעושות חישוב כזה מדוקדק על כל נקודה, ומסתמכות באמת על אחוזי הנוכחות בשיעורים, עבודות כיתה, בחנים, מבחנים ועובודת להגשה.

כאילו, סבבה! ברור שאלה הדברים שצריך להסתמך עליהם כשנותנים את הציון, אבל מה עם הערכה אישית של יכולות התלמיד?

המורה המדהימה שלי לביו שנה שעברה נתנה לי אחלה ציון מגן, שהיה גבוה מממוצע המתכונות (תוך התעלמות מוחלטת מכל החיסורים שלי במשך השנה, והיו הרבה מהם |תאמינו לי|) ולא איכזבתי!

בקיצור, אני שואלת פה- למה לעזאזל קשה להן כל כך לעגל ת'ציון??? זונות.

המצב החברתי שלי דפוק, לא משנה מאיזו זוית מסתכלים על זה.

אני מרחיקה מעלי אנשים בלי סיבה, מסרבת להיות נאיבית עד למצב שאני פשוט לא נותת צ'אנס לבנאדם שעומד מולי.

מצד אחד- הבנות בכיתה, אלה שאני לא חברה שלהן, קשה לי לדבר איתן ולחשוב על כך שכדי לעשות את זה אני צריכה להיות צבועה ממש כמוהן...

אני באמת מרגישה שכל חיוך שלי אליהן פשוט מזוייף- ושזה הדדי.

ומצד שני- הבנות שכן חברות שלי...טוב- הן חברות שלי כשנוח להן. שילכו להזדיין.

ככה יוצא שאני יושבת עם החברה בחוץ, מדברתמקשקשתמצחקקת, ושם זה נגמר ופאקינג כיף לי עם זה.

ועם הבנים...טוב- זה דפוק רק בגלל שאני לא מבינה מהם רוצים ממני!

אני לא מבינה אם הם אוהבים/ שונאים/ מחבבים/ מעריכים אותי או אולי מזלזים בי, וזה באמת מחרפן...

אבל אני כהרגלי מתנהגרת בצורה האופיינית לי, כאילו זה מעניין לי ת'תחת (זה כנראה עושה להם משהו) חחח

מצד הבנים אני באמת אוהבת את תשומת הלב, ואת עצם העובדה שזה כל כך מפריע לזאת שאמורה להיות החברה שלי.

בקשר אליה-

אני שונאת אותה!

אני לא מאמינה כמה מגעילה בחורה יכולה להיות...אני באמת סמכתי עליה.

דווקא ממנה תפסתי משהו אחר, אבל מסתבר שהיא לא פחות דפוקה מהבהמה הראשית בכיתה...הבהמה הראשית לפחות לא צבועה!

פשוט מעצבן שאנחנו היינו 'סבבה' כל עוד הייתי פחות יפה ומטופחת ממנה, עם פחות נוכחות וכו'.

ומה לעשות שעם כל יום שעובר בכיתה החדשה התנהגתי בצורה שיותר הולמת אותי, הפכתי להיות אחת שמעורבת בבלאגן בכיתה...בקיצור יש לי נוכחות.

בנוסף, עם כל יום שעובר- יש לי יותר ביטחון בנשיות שלי, אני בטענה שאם יש, אז למה להסתיר?! (ולא, זה לא אומר 'בואו לא נתלבש' חח)

אז- אני מתייפה עם כל יום שעובר, וכן- אני אגיד את זה בבטחון- אני יפה! ואני יודעת את זה..

כמו כן, השתפרתי פלאים בלימודים כתוצאה מהשיפור במצבי הרפואי, ורואים תוצאות...

אז אחרי כל זה, מה ששבר את גב הגמל היה עצם העובדה שאיזה בחורצ'יק (אחד כזה שאני מאוהבת בו במקרה) העדיף לנשק אותי, ולא את החברה הסתומה שלה...פשוט קשה לה לקבל את זה שמישהי חדשה מגיעה וגונבת ת'הצגה ממנה ומהחברה שלה.

בקיצור כל הנ"ל וכו' גרמו לכך שהיא מתנהגת אלי בקרירות, ממש מכאיב לבחורה להיות נחמדה אלי!

ותנחשו מה- אני חולה על המצב הזה!!

כי אם בחורה יפה, מוכשרת וחכמה בטירוף מקנאה בי..אז זה אומר משהו, לא? ^^

מחר היה אמור להיות היומולדת של יקירי ואני הוזמנתי,

הייתי מאושרת- בעיקר לאור העובדה שיכולתי לדמיין איך הם יחגגו איתו יומולדת, בלי שאהיה מוזמנת...

והוא יהיה שם ואני אהיה פה. טוב, זה לא היה נחמד.

אז אחרי כל האושר וכו', זה התבטל.

באסה לא נורמאלית.

אני יכולה לראות איך הבנאדם עובר לידי כמה פעמים, כדי שאני אפנה אליו, אתן לו את החיבוק שמגיע לו עם נשיקת בוקר טוב ;)

הבנאדם יודע מה מגיע לו...

ואני לא מהאלה שמתחנפות, פשוט- הוא עושה את זה בצורה כל כך חמודה! אי אפשר לעמוד בפניו!!!

יאללה, יש לי עוד דברים לעשות...אז כדאי שאני אזוז לי :)

ואגב- אני לא באמת מצפה ממישהו לקרוא את זה...הייתי חייבת לפרוק :P

לילה טוב... 3>