הבלוג המפגר

כמה שאני מנסה לתת צ'אנס, אולי השכל התיישר- אני מגלה בסופו של דבר שהוא כל-כך לא!

כי הרי ברור כשמש- שאם דיברתי עם מישהו מהכיתה, אז אני לגמרי רוצה לבלות את שארית חיי איתו. חולת נפש רכושנית קנאית!!!

בחיי שאני לא יכולה לסבול אותה יותר..!

בחזרה היום מבית הספר ירד גשם חזק, היה לי כסף לאוטובוס\ מונית. אבל ההיגיון הבריא שלי אמר לי לשים מוזיקה ב- MP וללכת בגשם (הליכה של כ-20 דקות).

זה הדבר הכי טוב והכי משחרר שעשיתי מזה זמן- מה.

אולי לא אמרתי את זה, אבל אחד הדברים שיותר מרגשים אותי זה גשם. אני מתנהגת כמו ילדה קטנה שמעולם לא ראתה גשם בחייה XD

אז נרטבתי, אבל זה היה שווה. סוג של ניקוי מחשבות וכעסים. התקופה האחרונה מאוד טעונה מבחינתי, במיוחד בשל המצב החברתי אליו אני נתונה נכון לעכשיו, וזה לא טוב לי. אז ניקיתי ת'ראש בצורה יעילה ומקורית (?)

אני באמת אוהבת גשם =]

היום הייתה מסיבת פורים בבית הספר (בשעה מעט לא סבירה). כיאה למסיבה בביה"ס, היה יבש!

הייתי במיטבי, מאופרת בצורה מושלמת (שינוי קיצוני לעומת חיי היום- יום בהם אין עלי טיפת איפור.) והייתי לבושה בצורה מעט פרובוקטיבית (זה מה שחשבתי) אבל לאחר שראיתי את שאר הבנות במסיבה, הרגשתי נזירה (A)

כמובן שלבנות היה מאוד קשה להחמיא לי. אחת באה אלי ואמרה לי שבנות לא נוהגות להחמיא אבל היא חייבת לציין ש... (כאן באות המחמאות, אני אחסוך) אבל כמובן לדפוקות עם הביטחון העצמי הנמוך (מידי) היה קשה להסתכל לעברי.

ושוב היה את ההוא שאוהב להציק (בעל החברה!) ברגע שהוא לבד הוא מעיר הערות, מהסוג שבנאדם תפוס לא אמור להעיר.

אני אקח את זה כמחמאה (?) צולע.

קיצר היה סביר מינוס, אבל היה שווה לפחות את הדקות המשעשעות, היו כאלה פה ושם :)

 (וסורי על האי- סדר, זוהי השעה :) ) לילה טוב

ו- חג פורים שמח