הבלוג המפגר

היום ביקשתי מאבא הלוואה. בדרך הייתי צריכה להשמיץ את סבא ולעשות עוד כמה דברים משפילים (הכוללים הבטחות להחזרים מלאים וכו').

הוא כמובן אינו יודע מה הסיבה האמיתית לבקשה שלי (לטענתי טיול ארוך לאילת) וככה יצא שהוא הסכים להביא לי את הכסף. בנוסף הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, ודואג לי כי אני הבת שלו.

זה כל כך משפיל, לבכות לאבו'ש שיבא כסף, כי הילדה הקטנה שלו נזקקת.

נשבר לי לראות את אמא שלי דועכת, בזמן שהוא חיי את החיים הטובים.

אני לא מתלוננת על מה שיש לי כרגע, כי אני בנאדם פשוט- העיקר שיש מספיק אוכל, ובריאות. החיים שלי טובים, ואני מודעת לכך שיש הרבה שהיו מוכנים להיות במקומי.

מה שמעצבן אותי זה אבא שלי, שאמור להתחלק עם אמא שלי שווה בהוצאות של הבית הזה (על אוכל, בי"ס, התרופות שלי ועוד הרבה דברים (ועוד לא התחלתי לדבר על מותרות) ) ובא ומשלם פעם בשום פעם (ועוד אני צריכה להחזיר לו!!) ואז הוא מרגיש אבא טוב!

ככה שמילא אני יכולה לשתוק על זה. אבל הקש ששבר את גב הגמל היה עצם העובדה שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי וכל החרא הנ"ל. הרגשתי שגם ככה כל העסק תקוע לי כמו עצם בגרון, והרגשתי שהדמעות חנקו אותי ככה לא החזקתי יותר מידי זמן אחרי שהוא הלך ופשוט בכיתי מעצבים על כל התקופה הזאת. כל התסכולים שלי מהזמן האחרון הציפו אותי. אמא כבר לא מופתעת לראות אותי ככה, כי היא יודעת מה אני מרגישה והיא שאלה אותי אם אני רוצה להחזיר לו את הכסף ואמרתי לה שלא- כי זה לא הזמן להיות גאוותנית.

כל מקרה, זה קורה לי מידי פעם.

בעעע מחר יש לי בגרות בספורט, ואמנם יש לי פטור אבל עדיין אני צריכה ללכת מהר וכל החרא הזה! (אוף)

ואין לי כוח, ומחר הולך להיות יום חם אני פשוט יודעת שאני לא ארגיש טוב- אולי אני אפילו אמות!!! XDDD

הגעתי למצב שאני חושבת שאולי בגלל ששתי בנות שהיו חברות שלי פעם התנתקו ממני (באותה שיטה), נובעת מבעיה שנעוצה בי.

אולי אני באמת השתנתי, אולי אני לא בסדר.

אבל אני מנערת את עצמי, היות וזה כל כך לא נכון. וגם אם כן, ביום בו הכרתי אותן לא הבטחתי להן שאשאר אותו הדבר!

לא הבטחתי להן שהן יהיו החברות היחידות שלי, שאני לא אחייך לכולם בבוקר,שלא אטפח את עצמי לשם שינוי או אבחר לשבת לצד מישהו אחר בכיתה לפי מצב רוח או מה שזה לא יהיה.

ככה שאם לאחת זה לא מתאים שאני לא פריקית ששונאת ורוד ושאני חושבת ש'האידיוט ההוא' הוא לא כל כך אידיוט ולשניה זה לא מתאים שאין לי כוח לשבת לידה בזמן שהיא לא שמה עלי ומדבר עם מישהי אחרת או לחלופין- להתאהב במישהו בלי לבקש ממנה רשות-

אז שתיהן יכולת לחפש!!

אני משתנה, אני גדלה ומחכימה. והן יכולות לקרוא לי טיפשה, קופה או זולה. זה בסדר, אני כבר יודעת ממה זה נובע.

בזמן האחרון אני נהיית ממש קוטרית, אולי זה בגלל שאני מתבגרת אז אני הופכת לפוצית- תחילה אני מקטרת בלי סוף בבלוג ואז זה יתפשט גם לחיי היום יום בוהוהוהו.

אני צריכה התאפס, מזל שאני באמת מוציאה רק פה תסכולים כי זה באמת לא מתאים לי.

שלא נדבר על כך שרשימת ה- 'אנשים שאני חייבת להרוג' גדלה באופן משמעותי, האם זה אומר משהו עלי, או שבאמת מגיע להם לקבל זבנג לפנים?  ^_^