אז נכון, אני אמורה לשבת עכשיו על עבודה באנגלית ובביוטכנולוגיה אבל באמת שאין לי כוח!
שבועיים וחצי הייתי מנותקת כמעט לחלוטין מהחברים שלי, בזמן שהחלקם נפגשו ונסעו לכינרת לכמה ימים, או לתל- אביב.
בחרתי במודע שלא להפגש איתם, למרות שהזמינו אותי, והזכירו לי. אני פשוט ממשיכה להרחיק ממני אנשים במודע.
לא מזמן היה את הקטע הזה של שתי הבנות שתפסו עלי תחת, כי לטענתן לא התנהגתי כראוי, מכל מיני סיבות, כשהטיול השנתי במרכזן (מה שיותר מתקשר לבחור שהייתי מאוהבת בו).
אחת החליטה לעשות את הדבר שאני הכי שונאת- להתעלם וכל זה, השניה שאני בטוחה שהושפעה למדעותיה של הראשונה לגביי, לא הייתה כנראה בטוחה לגמרי, לכן היא החליטה להטיף לי ולראות מתוך זה האם יש לי משהו להגיד בעיניין.
אז כן, אתם מנחשים נכון, היה לי משהו להגיד. כבר אמרתי זאת לפני, לא הרבה מכירים את הצד הווכחן הזה שבי, שעומד על שלו. ככה שבאמת אחרי שניפצתי לה את כל האשליות לגבי מעללי, היא החלה להתחנף, אבל בין אם אודה בזה או לא, זה נגמר מבחינתה.
היא לא גרועה כל כך, אבל אני נוטרת, לפחות ברמה שזה מטומטם מצידה לצפות שאני אשכרה אצא איתה.
וגם מהסיור של המגמה הברזתי. אני מתה על המגמה הזאת, ויש שם אנשים (קצת מהם) שאני אשכרה אוהבת, אבל אמרתי שהמשפחה שלי עומדת בסדר העדיפיות. בסופו של דבר אני לא באמת אשאר בקשר איתם, ועם כל הכבוד להם, אעדיף לנצור זכרונות עם אנשים שאני אוהבת, ולא עם אנשים שאני 'בסדר איתם'.
אז עם מי כן יצאתי-
עם הידיד היחידי שלי כאן (טחח גם כן ידיד, אין לי מושג איך להגדיר אותו- זונה יותר יתאים כאן). יצאנו ופגשנו בדרך אנשים, וזיבלתי לו הרבה בשכל.
וזה נגמר לא טוב.
אני ממש לא נמשכת אליו, ממש לא!! למעשה אני נגעלת מהמחשבה עליו.
אבל מה לעשות שיש לי חולשות?? (אוקי תפסתם אותי- נשיקות בצוואר, בסדר?!?!)
בין לבין דיברנו על ההסתגרות שלי, ועל כך שאני לא נותנת לאנשים באמת להכיר אותי (בדיון העוסק ב'למה אין לי חבר או משהו'...לא שאני צריכה אחד!) והוא טען שלמרות כל ה'קולנס' שאני משדרת, אני לא נוטה לזרום עם אנשים. (סליחה אם אני לא נמרחת, ולא כיף איתי כי אני לא נותת לאנשים למשש לי ת'תחת)
כמו למשל עם הבנאדם שהייתי מאוהבת בו קשות- הרי אני בחרתי לסיים את זה, כי הוא לא היה רציני ולא רציתי עוד קטע פיזי מפגר (האידיוט היה בקטע של האקסית שלו).
אז ה'זונה' הנ"ל טען שהייתי צריכה להמשיך איתו, ואז משם בטוח משהו מעבר לזה היה מתפתח.
באמת מזל שאני לא נוטה להקשיב לחמור הזה!
ואסיים בנימה חגיגית זו:
אני שונאת אנשים חטטניים!!!!
אנשים- אל תתיימרו להכיר אנשים אחרים, אל תרגישו שאם הם נחמדים אליכם אתם בעלי הבית החדשים שלהם (ולכן בין היתר מותר לכם לשים רגליים על הספה), ואל תדחפו ת'אף המסריח שלכם לעיניינים שלא שלכם ראבק!!!
אז כן, יש קרציה אחד שאני פשוט לא סובלת. והוא חושב שהוא מכיר אותי ואת הציניות שלי, אבל הוא לא. וכשאני אומרת לו- לא לשים רגליים על הספה הוא שואל למה אחי כן שם והוא לא, והוא טוען שהוא לא אוהב 'לשון הרע' אז הוא רוצה לפגוש את אבא שלי בעצמו, כדי לבחון אם הוא באמת שמוק, או לחלופין הוא רוצה להבין למה אמא שלי והחבר שלה רבו!
אז- אני יודעת שזה לא יפה אבל...
מה אכפת לך יא בן זונה קטן, מסריח ומושתן?!?!?!?
ארגגגגגגג
נשבעתי לאמא שלי שאני אעשה לו הכרות קטנה עם ה'אני האמיתית' אבל שניה לפני שיצאתי עליו היא אמרה לי שלא, ואני ילדה שמקשיבה לאמא.
אז לא ממש- לא הרגתי אותו, אלא צעקתי עליו את כל מה שחשבתי בפרצוף.
אם אמא לא הייתה מרחמת על המוח צימוק בסכנת הכחדה, הוא היה מת ומזמן!!!!
הוא התגלמות הדיבולוציה..|קריפי|
יאללה יש מחר בצפר, וקרוב לוודאי שאני אתעורר בשעה בלתי הגיוני ברמות מכאיבות היות ואחי הולך לטיול שנתי. איזה כיף.
(אוקיי, המצב רוח שלי מחורבן כי חוזרים ללימודים ביום הכי מחורבן בשבוע -יום רביעי השחור-)
לילה טוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
