הבלוג המפגר

1. זכור לי אותו הלילה כשברחתי החוצה מהבית. הייתי בת 13, ולא יכולתי יותר לשמוע את זיבולי השכל שלו.

הרגשתי שנמאס לי להיות הילדה הטובה שחונכה לומר אמן על כל מה שאמא ואבא אומרים, כי לא תמיד מה שהם אומרים הוא נכון.

הרי זה לא נכון שאמא זונה, נכון אבא?

אז, כשכבר לא יכולתי לשמוע את קולו מנסה לפרוץ את החומה שהקיפה אותי רצתי החוצה אל הלילה להנתחם באויר החם ובאור הזהוב של מנורת הלילה, ובכיתי את כל התסכול שלי החוצה.

2. שוקולד- אני מכורה לשוקולד. הטעם של זה גורם לי להרגיש טוב כל כך!! (מה שמזכיר לי שאני צריכה להגמל)

3. אני ילדה מאוד אימהית, ממש מאז שהייתי קטנה, ותמיד הפחד הגדול ביותר שלי היה שאחותי הקטנה תפגע (דאגתי לה כאילו הייתה ביתי, במסגרת יכולותיי בגיל 9). יום אחד ירדתי במדרגות כשאני מרימה אותה (תינוקת), היא נשענה אחורה ולמרות שניסיתי לתפוס אותו היא צנחה למטה.

מהידיים שלי היא נפלה למטה, היא נפלה במדרגה אחת כשעוד 10 לפניה. אין לי מושג מאיפה זה בא לי, אבל בלי לחשוב יותר מידי זזתי כאילו מאיזה סצנה במטריקס ותפסתי אותה בחולצה לפני שהספיקה לעשות את כל הדרך עד למטה. ואני לעולם לא אשכח את הרעידות שהיו לי אחרי זה, מהפחד ממה שהיה יכול לקרות לה.

4. אני לעולם לא אשכח את ההרגשה הזאת אחרי אותו היום, שבו הייתי לחוצה כל כך כי הייתי בטוחה שהמורה שלי לביו יהרוג אותי (ובצדק). הרגשתי כל כך רע באותו היום, אבל כשזה נגמר, וכשהבנתי שזה לא היה כל כך גרוע כמו שחשבתי שזה יהיה הרגשתי כל כך טוב!

אז הדרך לבית מעולם לא הייתה טובה יותר, גוונים אדומים- ורודים בשמיים, רוח קרירה וצלולה. הרגשתי מאושרת.

5. הריח שלו- לא משנה אם הרגשות שלי אליו באמת נגמרו או לא, את הריח שלו אני לעולם לא אשכח. אני מכורה לו, אני יכולה להסניף אותו שעות.

6. הפעם הראשונה שטעמתי תותים, אחרי שהחרמתי אותם שנים, סתם כי הייתי ילדה קטנה שלא מבינה שום דבר מהחיים שלה.

אני זוכרת את הצבע היפה שלהם, והטעם כמובן! :)

7. לילה נוסף שלא אשכח לעולם- אחרי שעצבנתי אותו קשות, והוכחתי לו סופית שבחרתי צד שנוגד את שלו בצורה בוטה למדיי. הוא תפס אותי ונתן לי את המבט הכי שונא שראיתי מעודי, הרגל שלי רעדה מפחד. הוא קילל וצעק אבל אני הייתי מרוכזת בנעל שהייתה לו ביד שהייתה מוכנה להכאיב לי ברגע שאמא שלי רק תעז לזוז. אבל אמא לא זזה, ובאותו הלילה לא הפכתי לילה מוכה.

8. אני לא אשכח לעולם את המראה של אחותי אחרי שאני והיא נפלנו מהקורקינט, היה לה פצע נוראי ברגל והיא לא הפסיקה לבכות, הרגשתי כל כך אשמה ושנאתי את עצמי. עד היום יש לה צלקת.

9. אני לעולם לא אשכח איך ההוא עם הריח הטוב הזמין אותי לריקוד, שנינו לבד לאור ירח מול הים. זה היה הדבר הכי רומנטי שהיה לי איי פעם!

10. אני זוכרת שקראתי את ארבעת הספרים של הארי פוטר, ואיך חיכיתי וספרתי ימים שהספר החמישי יצא כבר.

אני זוכרת את המגע של הספר, הריח של הדפים החדשים וההתרגשות כשקבלתי אותו וכשקראתי סוף סוף את המילים הראשונות ב'הארי פוטר ומסדר עוף החול'. זה היה מטורף.

את כל הרשימה הנ"ל אני זוכרת טוב כל כך, כי הם בחלקם שטוטיים ברמות או פשוט טריים במוח שלי, וחלקם פשוט עיצבו את מה שאני היום.

אני לא מצטערת על דבר שקרה לי עד כה, כי אני יודעת שכל מה שעברתי עיצב אותי כמי שאני היום, ואני לא רוצה להיות אחרת.

לילה טוב :)