הבלוג המפגר

הבלוג קיים כבר חצי שנה אם לא יותר, ומצחיק שיצא לי לבדוק כמה פוסטים כבר כתבתי, וזה הראה לי 99 מה שאומר שזה ה- 100

אז עברתי איתו הרבה, פרקתי פה כשלא הייתה לי כתף לבכות עליה וגם כתבתי כשהייתי חייבת לשתף את הרגשות האופטימיים שלי.

נדמה כאילו כתבתי יותר, אבל מסתבר שכתבתי רק 100 פוסטים (כולל זה) חסרי טעם לחלוטין :)

אני חושבת אולי ללכת להישחט במשחטה, אני יודעת מה אני שווה וכל החרא הזה אבל הייתי רוצה לראות מה הביקורת הכי קשה שאני יכולה לקבל.

ובכל זאת, אני מפחדת ללכת לשם כי זה אומר להחשף יותר, ואין לי שום רצון שזה יקרה.

יש לי סיבה ללמה אני לא מפרסמת את הבלוג הזה, ודואגת שיכנסו לפה כמה שיותר. אני קנאית לפרטיות שלי.

כיף לי לכתוב, ומספיק לי שאדם אחד קורא את מה שאני כותבת, הרבה כניסות זה לא פסגת שאיפותיי.

ככה שהרצון ללכת למשחטה לא נובע מרצון לפרסם, אלא ההפך אי הרצון ללכת לשם נובע מכך שאני לא רוצה שידעו מי אני (מראה, שם, גיל וכו')

אז אני צריכה לחשוב על זה לעומק...

השבוע היה לנו טיול לגן החיות, ובניגוד לפעם הקודמת שהייתי שם, המצלמה האהובה שלי הייתה איתי וצילמתי תמונות מדהימות של החיות (פוטוגניות בטירוף)

אני מבטיח לשתף כשיהיה לי זמן :)

 ליל"ט :)