ששוב נשארתי בבית?
כי קר בחוץ, כי הם ישתכרו, כי אני לא אוהבת להדחף.
אבל האמת היא שאני אנטי חברתית, ולאנשים נמאס להזמין אותי בידיעה שאני אבריז בסוף.
ונמאס לי להתבאס מכך שאני בסוף בבית, שזאת לא משנה כי אני יודעת שכך או כך הייתי נשארת בסופו של דבר בבית.
אז על מה אני מתבאסת? על כך שהם התייאשו ממני? .אולי.
בכל אופן, אני מאמינה שהכל לטובה, אולי עוד לא הגיע הזמן שלי לפרוח...
בסופ"ש האחרון התחלנו סופסוף חזרות למסיבת סיום, התחלנו עם כיאוגרפיה מקסימה לשיר בנזונה.
אחרי המון המון זמן, שהקשר היחיד שלי לריקוד היה לרקוד בבית בזמן ביצוע ניקיונות, למדתי ריקוד עם צעדים והכל.
אחרי כל כך הרבה זמן, זה ממש החזיר אותי לסטודיאו, נכון אלו אמנם צעדים פשוטים למדי
אבל שמחתי שלא איבדתי את הטאצ' ושלמדתי אותם על הפעם הראשונה לאחר שהוא הראה לנו אותם (בניגוד לשאר).
חוץ מזה שצמד הכיאוגרפים משוגעים לגמרי, ורוב האנשים שונאים אותם אבל אני ממש מתה עליהם..!
במיוחד על ההוא שלימד אותנו. הוא אמר שאם מישהו מעצבן אותו, אז הוא לוקח את הדבר שהכי קרוב אליו וזורק אותו על הגורם הנ"ל.
חחח מפחיד אני יודעת 0.o ובכל זאת המשוגעים האלה שמתנהגים כמו הביצ'יות האמריקאיות האלה תמיד עשו לי את זה... (אולי כי אף פעם לא יצא לי לקבל חפץ מעופף לראש שנזרק ע"י אחד מהם לאחר שדיברתי בתמימותי הרבה..! עד שזה יקרה...)
אני לא יודעת למה, אבל בנים מרשים לעצמם לדבר לידי כאילו אני אחת משלהם, זה מלווה בסקסיזם (רק אם הם מרגישים מספיק קרוב אלי)
ז"א שהם מדבירם איתי על..טוב אני לא ממש יודעת להסביר את זה, כאילו אני בן..! (לא שזה מפריע להם להתחיל איתי)
למישהו יש הסבר לתופעה הזאת..? כי אני באמת אשמח לקבל הסבר למה עובר להם בראש :]
יאללה עפתי ללמוד לספרות, ביום שני יש לי מתכונת ואני חייבת לקבל ציון טוב(אני כל כך לא נשמעת כמו עצמי עכשיו ><)
נ.ב-
ממש קפוא בחוץ!! >< בעע אני רק חושבת על זה שאני צריכה להוציא את הכלבה..
חודש טוב אגב ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
