הבלוג המפגר

כיף לי להכיר אותו, ככה לאט

כשהוא אומר לי

בוקר טוב

וערב טוב

ושבת שלום

וכשהוא מקניט אותי

ואיך זה שרגע אחד זה קליל ושטותי, ואחר כך זה רציני

ככה לאט לגלות עליו פרטים

ולהתבאס כי הוא לא כתב לי כל היום כי אין לו זמן, לגלות אסמס לילה טוב ולחייך כי גם אני במחשבות שלו כל הזמן

כשזה בסדר כרונולוגי, כמעט כמו לצאת לדייטים עם מישהו רק יותר טוב. 

כי כשאנשק אותו סוף סוף, הוא לא יהיה בנאדם זר שנישקתי רק כי נשמכתי אליו 

כיף לי שאולי זה הנורמאלי שלי שחכיתי לו כ"כ הרבה זמן

ושהנורמאלי הזה הוא כ"כ כיף לא נורמאלי