תמיד ידעתי שאני דרמתית, אף פעם לא שיערתי עד כמה...
היום פרסמו את התאריך לנשף בבית הספר, ואני מלאת התרגשות- כאילו חיכיתי לרגע הזה כל חיי!!!!
ומה מסתבר?! שהחרא המחורבן הזה מתקיים בתאריך הבר- מצווה של אחי.
וכאן הדרמה מתחילה- כמו בסרטים האמריקאים האלה- שכל החיים שלהם סובבים סביב הנשף שלהם (ריקנים כאלה...לא להאמין)
בקיצור, ברגע שהבנתי את הלך הדברים- החוורתי, הסתחררתי ו..לא יודעת אני לא ממש זוכרת מה קרה אחר כך.
טוב סתם הגזמתי- אולי החוורתי, אני לא יודעת..לא ממש ראיתי את עצמי..
כל השיעור שלאחר מכן הייתי לא מרוכזת, כך שלא יכולתי לסבול את זה, יצאתי מהשיעור והרמתי טלפון לאמא.
היא צעקה עלי. כי אני דרמתית. כי אמרתי לה שבא לי למות.
דרמתית או לא?
זה לא הכל, בסופו של דבר- מפה לשם, בדרך הבייתה דיברתי שוב עם אמא, והיא עודדה אותי ואמרה לי שהיא מסכימה לי ללכת לשם מהבר- מצווה. אל תשאלו.
בכל מקרה, אני אופטימיסטית מטבעי, התחלתי לחשוב על כל הפלוסים-
אני אצא הכי יפה שאפשר! היות ואני בעצם אלך לשם מהאירוע של אחי (מה שכולל תסרוקת מהמספרה וכו')
אם זה היה סתם ביום רגיל, לא הייתי יכולה להשיג תוצאות מקסימאליות, כמו שאני אוכל להשיג ביום של אירוע =]
קיצר- אני אופטימית וחופרת.
והיום רק השתפר, כי אמא קנתה לי בגדים ממש יפים :]
יאללה, אני משועממת ואני ריקנית (אהמסרטיםאמריקאיםאהמ)..עפתי -.-
נ.ב-
אני מפנטזת עליו.
לא אשמתי שהחיוך שלו עושה לי את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
