הבלוג המפגר

חחחח מה קורה איתכם אנשים?!

הכאב הזה בלתי נסבל, תחילה רגשות האשם על האגואיזם שלי. על שאני מסרבת לראות טלויזיה ולבכות כי בכי משמע כאב ראש.

על הזין שלי הכאב ראש. מדליקה טלויזיה ובוכה את נשמתי החוצה. מתייפחת...

חיילים שלי, אהובים שלי. אני כל כך כואבת. כאלה פרחים יפים, לא בוכים על מי שהיו אלא על מה שהיו יכולים להיות.

ועל האמא שמספרת על הבן שלה, על שהבטיח שתמיד יהיה שם ולא קיים.

כשאתם הולכים, אתם לא חושבים על הרגע בו אמא תקבל את ההודעה, ותקרע מבפנים. ושהיא לעולם לא תחזור להיות שלמה.

אתם הולכים ולא מבינים שלקחתם חלק ממנה, וגם מאיתנו. 

אני בוכה, מתוך כאב עמוק, עצב. כואב לי כל כך. למה זה הגיע להם?! 

מה הם עשו בחיים שהגיע להם גורל כה אכזר. למה לא ניתנה להם ההזדמנות.

למה אנחנו כן והם לא?

חיילים יקרים שלי, תשמרו על עצמכם... אני אוהבת אתכם כל כך ♥

תנחשו מי עברה את המבד"קים!!!!

תנחשו מי יוצאת להכנה בי-ו-ל-י!!!!!!!!!!!!!!!!

אני שמחה D: