הדחף לכתוב ולעדכן לא נעלם, בכנות אני לא חושבת שהוא אי פעם יעלם.
מה שכן נעלם זה החיים שלי, פעם היו לי כאלה ועכשיו הם נעלמו...
ההכנה הזאת לקחה לי ת'חיים!!!
לכן לצערי אין לי זמן, או כוח (פיזי) לעדכן.
אז אצמצם במילים, ואסכם בקצרה עד כמה שאוכל רק לשם ההנצחה (כי הזיכרון שלי לא משהו :) )
ההכנה התחילה, בראור התחלה, נכשלתי. קיבלתי 29 אם נדייק. מבחינה חברתית- אנשים מדהימים, התחברתי עד כמה שאפשר (יחסית אלי- יצור מאותגר חברתית) אני הפתעתי ועדיין מפתיעה את עצמי.
בראור אמצע שיפרתי - 73. בעיקר לאור העובדה שיש לי פטור ריצה בשל מגבלות רפואיות.
סגרתי את השבת האחרונה, בשישי היה ערב גיבוש- נהנתי ברמות אחרות, היה מדהים!
לאחר מכן שבוע ניווטים, שבוע ה'בדיעבד'. סבלתי מאוד, רק בדיעבד הבנתי כמה היה מדהים. מה שעזר לי להגיע לתובנה הזאת הייתה הפעילות המסכמת. יש לי מפקדים שפיצים, כבר הזכרתי את זה?!
בקיצור, חזרתי לשו"ש ושבת הבאה שוב סוגרת הפעם שבת שמירות.
עושה חצאים. אין לי חיים כבר הזכרתי את זה?!
מחכה שכל זה יהיה זיכרון מתוק ותו לא, כיף וקשה בנשימה אחת. היו הרבה דמעות ויש הרבה פסגות שכבשתי ועוד הרבה שצריך לכבוש.
ככל שהימים עוברים אני מאמינה בעצמי יותר, ומריגשה טוב יותר ובטוחה יותר עם הדרך בה בחרתי ללכת.
עד כאן, אני משערת שזה מה שהבלוג החביב שלי יקבל לשבועיים הקרובים :X
אוהבת המון!
לילה טוב ♥
עריכה- 00:40
עוד חודש וחמישה ימים הבלוג האהוב שלי יחגוג שנתיים.
פאק איך הזמן עובר מהר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
