אני לא רוצה שינחמו אותי ואני לא רוצה שיעודדו אותי!
אני רוצה לפרוק כעס,וונדליזם זה מחוץ לחוק אז...סליחה שזה יוצא עליכם.!
כמו מגדל קלפים גבוה אני מרגישה שדברים מתמוטטים לי מול העיניים.
כמו גרגירי אורז דברים נשמטים לי מבין האצבעות...
לא יודעת...דברים שאני טובה בהם,או שחשבתי לפחות שאני טובה בהם,לא מצליחים לי!
נפילה בפסיכו,זה כואב,כי התאמנתי,המון,טזה בעיקר מאכזב.
אני חושבת שהכי כואב בעולם זה לאכזב את עצמך.
עוד לא החלטתי אם יותר או פחות מאשר לאכזב את היקירים לך...
לא רק זה,גם בתור בן אדם קצת פישלתי היום...דווקא עכשיו,אחרי ראש השנה וכל ההבטחות היפות.
אני יודעת שאני מחמירה עם עצמי קצת,אבל היי-מזוכיזם זה גם מחוץ לחוק?
מי אמר שאסור לייסר את עצמנו קצת?(לא פיזית,כמובן..)
לפעמים,הסטירת לחי זה הדבר היחיד שמעיר את מי שהתעלף...
ולנושא אחר לגמרי..
אני מחפשת עבודה ,מחפשת בנרות מה שנקרא...
משהו נוח,מהבית או משרד...
חשבתי על הגהות לספרים,אנשים פרטיים וכו...
מישהו מכיר או שיש רעיונות?
אשמח!
תודה שיש מקום לפרוק...
@אני לא עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
