היי
מה שלומך קודם כל?
נכנסתי לכאן רק לשנייה כדי להסתכל ולצאת והדבר הראשון שראיתי זה הפוסט שהעלית -
לא יכולתי להמשיך בלי לכתוב לך בחזרה...
לכתוב לך שהכול יהיה בסדר אני לא יכולה כי את זה לא אי אפשר להבטיח...
..
ואני קצת קצת מבינה ..-
מבינה שלפעמים יש מצבים שאנחנו לא שולטים על עצמנו..
זה יכול לקרות מכעס או דאגה או עצב או מתח או לחץ או פחד או מעוד אלף סיבות שונות אבל זה יכול לקרות ואי אפשר להתכחש לזה...
גם לך זה יכול לקרת וגם לי.
אני מאוד מקווה שאם זה יקרה זה לא יהיה כלפי היקרים לי..אבל אם כן אני רוצה לקוות שהם יסלחו לי או ינסו לפחות..שהם יבינו שלפעמים אדם לא שולט על עצמו ואחר כך..
אחר כך הוא מתחרט ורוצה להרוג את עצמו על מה שהוא אמר...
ובשביל שהם יבינו את זה..בשביל שאני יהיה ראויה שהם יבינו את זה..
אני צריכה קודם להבין את זה בעצמי..
הבנת?
סליחה שחפרתי לך כל כך הרבה...
רק רציתי שתדעי שכמה שזה כואב זה עובר בסוף..מיטשטש...באמת.
אני לא סתם אומרת.
ואם את צריכה כתף-אני פה...
תשימי חיוך על הפנים ותראי לכולם שאת לא שמה פס.
תזכרי שיש אנשים שאוהבים אותך
ועוד אנשים שאוהבים אותך ובטעות עשו טעות...
כולנו טועים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
