יותר מדי תחושות

יותר מדי מה להעביר במילים

יותר מדי

אני כבר לא מצליחה להעביר את התחושות שלי במילים כמו שהייתי מצליחה פעם

וזה אומר רק שני דברים:

או שהמילים שלי השתנו

או שהתחושות שלי השתנו.

אני אלך על גם וגם.

~

היום הייתי אמורה להיפגש עם כל מני ילדים שפגשתי באיזושהי סדנה שהלכתי אליה, אבל המפגש בסוף התבטל כי יותר מדי ילדים לא יכלו. קצת ביאס אותי, אבל לא נורא, נתגבר. זה היה קצת עצוב, כי גם סדנת ההמשך שלנו נדחתה לפסח, אבל אני מקווה שעוד נמצא זמן להיפגש עד אז. העיקר שהפעם אני לא הולכת, כמו תמיד, להיעלם מפני השטח ולא לשמור על קשר >< כי הפעם זה באמת חשוב לי.

טוב, זה היה פוסט קצר. אין לי הרבה מה לספר.. דיברתי עוד עם ג'קס (הילדה מהפוסט הקודם) היום, נפגשנו במקרה במסדרון. איכשהו אחרי כל שיחה בינינו אני יוצאת עם חיוך. אני לא יודעת, זה פשוט כאילו.. כאילו מצאתי מישהי שאשכרה רוצה להיות לידי, לדבר איתי. זה ממש משחרר. פשוט כיף לדבר איתה.

אגב, לא באמת קוראים לה ג'קס. אבל החלטתי, בגלל שבזמן האחרון אני כותבת הרבה יותר על כל מני אנשים, להמציא כינויים לכל אחד (כי בכל זאת, אני לא רוצה שמישהו שאני מכירה יגיע לבלוג הזה). וג'קס פשוט הולם אותה לגמרי.

הפוסטים האחרונים היו יותר אישיים מבדרך-כלל. אני מתחילה פשוט לכתוב פה על החיים שלי.. זאת לא הייתה המטרה הראשונית של הבלוג, אבל אני חושבת שזה עושה לי טוב. בסך-הכל, ממש כיף לכתוב פה ולהבין שאני סתם מדוכדכת ושאולי קרו לי לאחרונה דברים טובים.

^נזכרתי שאולי בעצם אף-פעם לא פרסמתי בבלוג ציורים שלי? נו.

אז, אמ, התחלה של ציור חדש בטאבלט. בעיקרון רציתי לעשות צילומסך כדי להראות, אבל משהו התקלקל לי באפשרויות.. אז פשוט הנה הציור בינתיים, לפני צביעה והצללות וכל זה.

^^

נ.ב. אגב, שינתי קצת את העיצוב של הבלוג, ואולי אני אשנה עוד. מה דעתכם/ן?