ספרים וסיפורים

אני רוצה לספר לכם על ספר שכתבתי. הספר עוסק בנושא של חברים.

אני חושבת שזה הנושא שהכי מעסיק אותי בחיים.

זה תמיד היה שם.

אני מרגישה שכל שלב בחיים שלי משתקף דרך המצב החברתי שלי.

זה משהו כנראה ממש בסיסי באישיות שלי.

אני יודעת שזה לא מעניין כל אחד אם יש לו או אין לו חברים, ומה חושבים עליו

אבל בשבילי זה כוח מניע בחיים.

בשבילי זה לא סתם עוד נושא בחיים, אלא זה ה-נושא.

אני רואה שהכל בסוף מגיע לנושא הזה...

נושא החברות משתלב עם הספר, ועם מחזמר שכתבתי

נושא החברות משתלב עם הפחדים שלי

משתלב עם איך שאני מגדירה סיטואציה מסוימת (אם הייתה הצלחה או כשלון)

כשאני רוצה לעודד את עצמי, אני מדמיינת את עצמי מרצה לפני קהל רב

או שאני נזכרת איך שאהבו אותי בצבא

בבית הספר התייחסו אלי לא יפה, פשוט כי הייתי שונה.

הייתי מדברת על נושאים אחרים מילדות מגילי,

לא כל-כך עניינו אותי כל הדברים שעניינו אותן.

אז לא קיבלו את זה כל-כך טוב.

אז כל הזמן אמרו לי שאני צריכה להשתנות

עד שהאמנתי בזה.

וחשבתי שכשאני אשתנה אז...

יוכל להיות לי טוב.

והסיבה שלא טוב לי היא

שאני לא מה שאני צריכה להיות.

אז ניסיתי כל-כך חזק להיות אחרת.

לא הייתי מי שאני

לא אמרתי את כל האמת

אמרתי רק את מה שיהיה להם נעים לשמוע

רק בסוף הבנתי ש...

אני מה שאני וזהו.

אני יודעת שזה לא תמיד מה שהכי נוח לכל אחד

אבל זה מה שאני. 

אז שאר האנשים יצטרכו להסתדר עם זה.

שאר האנשים יצטרכו להתגמש,

כמו שאני למדתי לעשות כל-כך טוב.

שאר האנשים יצטרכו להתמודד עם מה שלא נוח להם - 

כמו שאני למדתי כל-כך טוב.

בסוף הבנתי שאני לא צריכה להשתנות כדי שיהיה לאנשים אחרים יותר נוח.

הנוחות מתפתחת עם הזמן, כשבנאדם נמצא במקום הנכון.

הדבר הנוח והדבר הנכון הם לא אותו דבר.