אהלן חבר'ה, טוב שבאתם, בדיוק התחיל להיות לי קצת משעמם..סתאם!ילדים וילדות, נערים ונערות, הורים והורות! היום נלמד את הדבר הכי הכי חשוב, שאם יש אותו אז יש הכל!!!!
קבלו אותו - את הפרק השני!!! תיכף תבינו מה כל כך מיוחד פה ולמה אני מתלהבת כמו ילדה בת מספר חד ספרתי של שנים...
בפרק השני אנחנו (הקוראים) צריכים לפחות להתחיל להבין מה בעצם קורה פה (או קורא פה):
הקורא אומר לעצמו - אוקיי, עברנו פרק ראשון, התרגשנו, הכרנו את המשפוחה (את כל מי שחשוב להכיר) קצת כמו חתונה...
ועכשיו אנחנו רוצים לדעת תכלס - מה עושים כאן? למה בכלל באנו?
לכן - הפרק השני בדרך כלל חוזר קצת אחורה בזמן (אל זכרונות העבר), כדי שנבין בשהיל מה בכלל באנו.
הגיבור של הסיפור יודע בשביל מה הוא בא לכאן, אבל עם כל ההתרגשות של ההתחלה - הוא שכח...
אחרי שעברנו את כל הבלאגן של ההתחלה - הגיבור נזכר למה הוא בא, ואנחנו כאילו "נזכרים" ביחד איתו במה שהיה לפני כן.
אפשר לומר בכלליות שספרים לא מתקדמים בצורה כרונולוגית, אלא יותר כמו החיים - לפעמים נוחתים עלינו כל מיני אירועים מיידיים,
ואז אנחנו מתרכזים בהם ושוכחים דברים אחרים, אבל כשהכל מסתדר אנחנו נזכרים במה שהיה קודם...
הפרק השני הוא בעצם ההתחלה האמיתית(!) של הסיפור, וכל הטקס של ה"חתונה" בפרק הראשון (ההתלהבות וכל זה)
בא רק כדי לשרת את הפרק השני...
חזרנו אחורה, וכל הדברים שהיו רק רמוזים בפרק הראשון - צריכים לקבל עכשיו משמעות ממשית!
אם יש חפץ או אדם או התנהגות שבלטו בפרק הראשון, אנחנו חייבים להבין למה הם בלטו.
בשביל להבין למה, אנחנו חייבים להבין את הגיבור, מי הוא? איזה סוג בנאדם?
אם לדוג' בפרק הראשון הגיבור הסתכל סביבו, ומה שבלט לו היא העובדה שכולם סביבו לבושים קצת זרוק,
יכול להיות שבפרק השני נספר שהוא בא ממדינה או מתרבות אחרת - שבה מתלבשים מכובד ביום יום.
או - יכול להיות שבפרק הראשון הגיבור נכנס לבית מפואר, ובפרק השני נגלה שהוא ממשפחה עניה.
כך גם אנשים שבלטו לטובה או לרעה בפרק הראשון - חייבת להיות לכך סיבה, והסיבה הזו חייבת להתגלות בפרק השני (או לפחות באחד הפרקים הראשונים).
דרך הדבר שבלט בפרק הראשון - הגיבור מספר לנו על עצמו בפרק השני.
רק כאן אנחנו מכירים אותו באמת - מי הוא היה בעבר ומה הוא מתכוון להיות עכשיו.
מאילו דברים הוא מרוצה במקום החדש שהגיע אליו - ואילו דברים הוא היה מעדיף שישארו כמו שהיו במקום הקודם שלו.
חשוב להעביר תחושות דרך המילים: אם לדוגמא משהו קוטע את השלווה - צריך להיות משהו מקוטע גם בטקסט (אולי פתאום מופיע גופן אחר, השורה נשברת באמצע, סימן קריאה בסוף המשפט הקוטע וכו').
אם מישהו הססן זה צריך להתבטא גם בכתיבה - שלוש נקודות הרבה פעמים (שממחישות את החשיבה הרבה), גמגום וכו'.
אני אשתדל להרחיב על הנושא הזה של עיצוב דמויות בהמשך כי זה מאוד חשוב.
משימות:
1 - לקחת משהו שבלט בפרק הראשון, ולהראות באמצעות הפרק השני (או חלק ממנו) מדוע הוא בלט.
2 - לכתוב קטע טקסט מסוים בשתי דרכים: אחת כשהגיבור הוא מלא ביטחון עצמי, ושנייה - כשהוא הססן. לנסות למצוא כמה שיותר דרכים להעביר את התחושה של הגיבור.
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
