ספרים וסיפורים

זהו פוסט תגובה לפוסט הזה : 

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=748203&blogcode=13956943

קראתי את הפוסט והוא המשיך להציק לי עוד כמה ימים אח"כ ולא הבנתי למה.

עכשיו אני חושבת שהבנתי.

הדבר שהיה מוסכם שם ביני לבין כותבת הפוסט הוא שאנשים בוחרים להיות רעים,

אבל המחלוקת היא שהיא טוענת שצריך להבין את הסיבה למה הם בחרו להיות רעים.

אבל אני חושבת שבחברה כמו שלנו שיש בה משאבים מוגבלים, נאמר משאבים כלכליים כדי לטפל באוכלוסיות שונות - 

לי ברור לחלוטין שלפני שאנחנו בכלל ניגשים לחשוב על לטפל באנשים האלה שבחרו ברע,

(כך שיש להם בעצם את האפשרות לבחור אחרת, גם אם זה קשה להם)

קודם כל עלינו כחברה לטפל בחסרי הישע ובחפי הפשע - שהם הקורבנות של אותם אלה שכותבת הפוסט ממליצה לשקם.

לאנשים האלה נגזלה הבחירה!

ואם אנחנו כבר חושבים על החזרת הפושעים למוטב - 

גנב לא יגנוב מכל אחד, ורמאי לא ירמה כל אחד.

הם מוצאים את האנשים המתאימים - חסרי הישע, חסרי האונים, התמימים וכו'

ורק עליהם הם מפעילים את "קסמיהם"...

אז אם אנחנו נטפל באוכלוסיות האלה שנגזלה מהם הבחירה, נלמד אותם לעמוד על שלהם ואף נגן עליהם בדרכים שונות - 

גם לפושעים כבר לא תהיה ברירה כי לא יהיה להם על מי לעבוד - 

והם יהיו חייבים לבחור בדרך אחרת. (כי הדרך הרגילה שלהם לא תעבוד)

אני חושבת שברור לכולם שזהו פתרון יותר הגיוני מאשר להשקיע את המשאבים לכתחילה באנשים שבחרו ברע,

ויש הרבה סיכוי שהם יבעטו גם בעזרה הזאת כי אלו לא תמיד אנשים שיודעים להעריך...

כן - עצוב אבל יש אנשים שמבינים רק באיומים. מניסיון.