שלום דני, שמעתי עכשיו ראיון שלך בערוץ אחד, וזה היה ראיון מלפני עשר שנים בערך, והוא היה ראיון ממש נהדר. בדרך כלל אני לא מתפעלת כל-כך מראיונות...בכל אופן - ממש התלהבתי מהראיון, מהתשובות שלך ומהאישיות שלך. הרגשתי שיש הרבה מה ללמוד ממך, כי הראיון גרם לי לחשוב...
למשל - אמרת שאתה (אם הבנתי נכון) מחשיב יותר שירים שלך כמו "דון קישוט" מאשר "אצל הדודה והדוד", כי הם יותר עמוקים ויש בהם יותר תוכן
זה קצת אכזב אותי אבל נזכרתי שבאמת מבין שני השירים "דון קישוט" ו"אצל הדודה והדוד" שאת שניהם התחלתי לשמוע כשהייתי ילדה - השיר שאני זוכרת את כל המילים הוא דווקא "דון קישוט", ולא זכרתי בכלל מה הפואנטה ב"אצל הדודה והדוד"..מצד שני - רק לראות את הקליפ של השיר נתן לי פשוט פרץ של שמחה (כששידרו אותו במהלך הראיון) ואני חושבת שזה לא פחות חשוב, הדברים משלימים אחד את השני - צריך גם את העומק אך גם את השטחיות.
לאורך כל הראיון נשמעת בנאדם מאוד אופטימי ועשית לי חשק לכתוב עוד הרבה שירים אותנטיים, כי אתה מעביר מסר של אותנטיות ואמונה אמיתית שהטוב ביותר עוד לפנינו ושהזמן הטוב ביותר הוא עכשיו. הרבה אנשים אומרים את זה אבל אתה באמת העברת את זה, ולכן ההתפעלות שלי.
בתור כותבת די בתחילת דרכה הייתי מאוד שמחה אם תוכל להלחין לי שיר
אני מצרפת את אחד השירים שלי:
איש עם מגבעת
אתמול כשחזרתי הביתה
ראיתי אותה
זרוקה ברחוב
כתומה שכזאת משגעת
מגבעת עם הרבה רצון טוב
הרמתי אותה קצת בפחד
פצחתי בשיר
הפסקתי לרעוד
כתומה שכזאת משגעת
התחלתי ברחוב סתם לרקוד
איש עם מגבעת הולך ברחוב, הולך לתומו בלי לחשוב
איש עם מגבעת - שכחתי את שמו, רוצה לעשות משהו טוב
בסוף הרחוב כך ריאיתי
יש איש לבדו
נראה קצת שבור
כתומה שכזאת משגעת
הנחתי אז על ראש הבחור
איש עם מגבעת...
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
