אני מנסה לכתוב הצגה בנושא החינוך במדינה (למעשה כבר כתבתי) ואני מחפשת איך לעשות אותה יותר מצחיקה, אז הייתי שמחה שתגידו לי מה מצחיק אתכם בהצגות. כדי לתת דוגמאות אני אספר על דברים שמצחיקים אותי בהצגות:תנועות גוף מוגזמות, חיקוי פארודי של מישהו, שחקנים מצחיקים (כמו למשל רותם אבוהב),
תפקידים קטנים שנותנים קונטרה לתפקידים הגדולים, נונסנס (אחד הדברים שהכי מצחיקים אותי)
אבסורדים שונים, ועוד כל מיני דברים שאני לא ממש זוכרת עכשיו - אבל אני בטח אזכר כשתגידו לי אילו דברים מצחיקים אתכם.
נראה לי שכל דבר יכול להיות מצחיק בסופו של דבר - אם לוקחים אותו באוירה מצחיקה, ובשביל זה צריך לקחת מרחק. אם נמצאים בתוך החוויה היא מן הסתם לא תצחיק - אבל אם רחוקים מהחוויה - מרחק הזמן או מרחק פסיכולוגי - היא בדרך כלל תהיה מצחיקה.
למשל - מישהו מציק לך, אתה אומר לו הרבה פעמים להפסיק לעשות משהו והוא בכל זאת עושה. אם הייתי רואה את זה בתיאטרון או קורה למישהו אחר בצורה שזה לא נוגע לי - זה כנראה היה ממש מצחיק.
נראה לי שאני פשוט צריכה להתרחק מההצגה הזו כמה שיותר כדי שההצגה תהיה מצחיקה, כי כל עוד ההצגה הזו נוגעת לי אני אקח אותה יותר מדי ברצינות ואז זה לא יצליח. מה אתם אומרים?