ספרים וסיפורים

כולנו יודעים שבחיים לא הכל נעים ונחמד, ואם זה כן כך בשבילנו – כדאי
לחשוד שאולי אנחנו "חיים בסרט" או חיים בדמיון, 

זה לא מצב הגיוני כי חוסר
נעימות מדי פעם הוא חלק חשוב מחיים בריאים.

השאלה היא:

מה אנחנו עושים עם חוסר הנעימות הזה? איך אנחנו
מפרשים לעצמנו את הסיטואציה הזו בראש???

חוכמת היהדות אומרת שגם אם אנחנו חווים משהו לא נעים – לא צריך לשקוע
בקושי הזה ובחוסר הנעימות, כי אנחנו יכולים להגיד לעצמנו -

שזה בעצם סימן טוב.

המציאות מורכבת מדברים שאנחנו רוצים - ומדברים שאנחנו לא רוצים.

שני אלה הולכים ביחד - ואחד "זנב" של השני...

עם כל דבר שאנחנו רוצים - מזדנב לו גם
משהו שאנחנו לא כל כך רוצים...

עם כל דבר שאנחנו לא רוצים - מזדנב לו גם דבר טוב, משהו שדווקא מאוד רצינו.

ככה ש-אני יכולה להחליט על מה להסתכל - ואני תמיד אמצא את מה שרציתי להסתכל עליו מול העיניים שלי.

אז כך שכדאי לי להסתכל על כל דבר שיש לי כחומר בנייה. אני יכולה לבנות איתו.

ועכשיו אני מחליטה מה המבנה שאני רוצה לבנות.

אם אני רוצה לבנות הצלחה - אגיד לעצמי תמיד את המשפט "אני כל-כך מוצלחת" - ואשתמש בו כדי לפרש כל דבר שקורה לי בחיים.

דוגמאות:

הצעתי את עצמי לעבודה מסוימת / אדם מסוים וכו' - וסירבו לי. עכשיו אני צריכה לחשוב איך לקשר את המשפט "אני כל-כך מוצלחת" לסירוב.

אוכל למשל להגיד לעצמי - אני "אובר קואליפיי" (יותר מדי מוכשרת) בשביל האדם או העבודה הזו, ולכן סירבו לי. אז המסקנה העולה מהסירוב היא בעצם ש"אני כל-כך מוצלחת".

אם למשל יש מישהי שהסתכלה עלי במבט לא נעים –

אוכל להגיד לעצמי שהיא בטח מקנאה בי שאני כל-כך מוצלחת. מה אני עושה כאן – מקשרת כל דבר למשהו חיובי.

וכך המבט הלא נעים בעצם מוביל לחיזוק ההרגשה שלי שאני מוצלחת.

אין קשר "אמיתי" בין הדברים (בין זה שסירבו לי או איך שהביטו בי - ובין מוצלחותי), אלא אני זו שבניתי את הקשר הזה.

בעצם אין קשר אמיתי בין שום דבר לשום דבר, אלא לכל בנאדם יש אסוציאציות אחרות לאותו דבר בדיוק!

ואם הכל יעלה לי אסוציאציות של הצלחה?

אז אני ארגיש שכל החיים שלי מקושרים להצלחה!

אז שיהיה בהצלחה!