הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו הוא קשר עם המשפחה, ובמיוחד עם ההורים.כאדם צעיר - לא תמיד ברור לך איפה נגמרת הסמכות של ההורים. כלומר - כן, אתה כבר בוגר ויכול לעשות מה שאתה רוצה, אך מצד שני - אתה לא רוצה לפגוע בהם, ולפעמים - באמת יש להם יותר ניסיון מלך...
אז מה עושים? איך נהנים מהיתרונות של להיות אדם בוגר שלא חייב להקשיב להורים ויכול לבנות את חייו כראות עיניו, בלי ליצור קונפליקטים יותר מדי גדולים עם ההורים, שבכל זאת רוצים מן הסתם לראות בך ממשיך דרכם?
לדעתי התשובה נמצאת בגוף השאלה.
אתה לא חייב להקשיב להורים.
זה ברור ובטוח שתשמח ליהנות מהקטע הזה שאתה עושה מה שאתה רוצה, אחרי ששמונה עשרה שנה היית חייב לשמוע בקולם...
אבל מה אם אתה רוצה להקשיב להורים?
בכל זאת, אנשים שמכירים אותך לפעמים יותר טוב ממך. הם זוכרים למשל איך היית בתור תינוק, ואתה בעצמך לא זוכר את זה...
ומה עושים אם אתה חושב שההורים שלך לא כאלה חכמים? או לא מעודכנים מספיק?
אז האמת היא שכנראה ההורים שלך כמו ההורים של רוב האנשים הם די ממוצעים, כך שהם כנראה לא יותר חכמים מאנשים אחרים שאתה מכיר...
אבל - לגבייך הם חכמים, כי יש להם ניסיון בדבר הזה שנקרא אתה - ואין חכם כבעל ניסיון...
אם למשל יש לי הצעה של אמא שלי והצעה של אשה אחרת שהיא לא אמא שלי - באופן כללי עדיף לקחת את העצה של אמא שלי, כי אולי היא לא יותר חכמה מהאשה השנייה באופן כללי, אבל לגבי ספציפית היא יותר חכמה. היא מומחית בנושא. הגיוני שכדאי לשאול את הבנאדם הכי מומחה...
ומה עושים אם הדעה האישית שלי סותרת את הדעה של ההורים?
במקרה הזה כדאי להקשיב להורים "באוזן אחת", כי יכול להיות שיש משהו במה שהם אומרים.
ההחלטה הסופית נשארת שלי, כמובן, ויכול להיות שהם יטעו במשהו ודווקא אני אלך לכיוון יותר נכון.
אבל בעניינים כלליים ולא נקודתיים - כדאי ללכת עם הכיוון שההורים מציעים, כי הם יכולים לעזור לנו לבנות חיים בצורה נכונה, להבין מה עיקר ומה טפל וכו'...
ברור שהאדם עצמו יודע יותר לדוגמא מה מתאים לו ללמוד או עם איזה אנשים הוא מסתדר - כי אלו דברים שקשורים לרגשות.
אבל דברים שהם מעבר לענייני היום יום - אפשר לקבל עצות חכמות מההורים
בהצלחה!
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
