אני עדיין מתחרטת שבגיל 20 ויתרתי כל כך בקלות על החיים האמיתיים שלי, בגלל שאנשים דתיים שיכנעו אותי והבטיחו לי שאם אעבור לדת אני אקבל משהו שאני רוצה...וכי מה אכפת היה להם להבטיח? הם לא באמת התכוונו לדאוג שזה יתקיים...
למדתי לא להאמין להבטחות גדולות, היום אני מאמינה רק להבטחות קטנות...
אבל אני מתחרטת בקטע טוב, בקטע שאני חוזרת לחיים האמיתיים שלי, ומבינה שהדברים שוויתרתי עליהם כל-כך בקלות (השאיפות שלי, הידידים שלי, הדרך שעשיתי...כל הדברים שהתחלתי כדי לקדם את עצמי בחיים...) הם הם החיים האמיתיים שלי, הם הדברים השורשיים והחשובים והעמוקים.
אם לא הייתי מוותרת - מן הסתם הייתי היום במקום שיותר מתאים לי, הייתי ממשיכה להתקדם ולא עוצרת לכמה שנים...
אבל בכל זאת אני הולכת למקום הזה שמתאים לי, שהייתי אמורה ללכת אליו מלכתחילה, אז ככבה שאולי בסופו של דבר זה לא ממש ישנה.
אבל הדבר החשוב לי הוא להגיד לאנשים אחרים לא לוותר על החיים האמיתיים שלהם, ושלא משנה בשביל מה ולא משנה כמה זה נשמע גדול ושווה מה שמבטיחים לכם במקום אחר - אף אחד לא אומר שזה באמת יתקיים!
לא כדאי להסתכל על ההבטחה עצמה, כדאי להסתכל על מה שקורה בפועל, תמיד. לא למהר לעזוב משהו אמיתי רק בגלל שמשהו אחר נשמע יותר שווה ממנו, כי הוא רק נשמע.
אבל מה שיש לכם אמיתי הוא לא רק נשמע אמיתי, הוא באמת אמיתי. הוא קורה.
זו באמת בעיה שחזרה אצלי כמה פעמים והיא הנטייה הזו ללכת שבי אחרי דברים שאני שומעת.
בקיצור - אל תעשו את זה ואם כבר עשיתם - תחזרו לחיים האמיתיים שלכם כמו שאני עשיתי.
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
