לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ספרים וסיפורים

סיפורים קצרים שאני כותבת וספרים שאני מוציאה

Avatarכינוי:  yaelilu

בת: 38




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

10/2014

מפוּר-סתם?


התבטאויות של מפורסמים גוררות אחריהן הד רב, ויוצא שכולם שומעים ולפעמים גם מחקים דעה מסוימת - רק משום שמפורסם אמר אותה.
בימים שבהם המפורסמים היו אנשים שהוכיחו את יכולותיהם בעבודה קשה ובנו את עצמם שלב אחרי שלב -
הם באמת ייצגו מודל לחיקוי ומשהו שראוי לעקוב אחריו.
מפורסמים מהדור הישן - כמו למשל טוביה צפיר או יהורם גאון - יותר מחוברים למציאות, מכיוון שמעמדם התבסס דרכה - הם עבדו קשה ואז הם התפרסמו - בזכות ההתכתשות עם המציאות והמאבק המתמיד להוכיח את עצמך ולהשתפר.
ברור שאדם שעבר דרך כזאת מבין שהחיים מורכבים ולכן מן הסתם לא ימהר לצאת בהצהרות גורפות באשר למישהו או משהו.

לעומת זאת - מפורסמים מהדור החדש, בלי להזכיר שמות - לעיתים נעדרי כישרון בתחום שבו הם התפרסמו (לא כולם כמובן, יש גם הרבה מוכשרים באמת ובמיוחד כשהם מוצאים לאט לאט את המקום הנכון להם), הפרסום שלהם לא נבנה על בסיס המציאות והתכתשות איתה - אלא על בסיס דמיון ואיזושהי בועה ושקר שמכרו להמוני צופים, ולכן גם שימור התדמית הזאת כרוך בהמון שקר, כי כל הבסיס הוא שקרי...
אנשים כאלה ייטו יותר לצאת בהכרזות שמן הסתם הם יצטערו עליהם בעתיד, כי אין כאן קשר עם המציאות בפועל, אלא הכל מבוסס על הדמיון...

באיזשהו שלב הבועה מתפוצצת - ואז קורה החיבור למציאות האמיתית, שפעמים רבות היא הפוכה לבועה השקרית.
למשל - מפורסם שמשדר כל הזמן שהכל מושלם והכל טוב - הרבה פעמים זה מכסה על בעיה רצינית שקיימת (כמו שאנחנו יודעים שבדר"כ קיימת בעיה מתחת לפני השטח אם הכל יותר מדי מושלם...)

לסיכום - מפורסם שמתפרסם בהדרגה חווה שיאים ושפל - ולכן הוא מחובר למציאות האמיתית ולא חש עצמו אדם עליון. הוא עבר תקופות קשות ויודע שהזוהר זה הרבה פעמים עניין של מזל ושל להיות במקום הנכון בזמן הנכון. הוא צנוע ומודה לכל מי שהיה מאחורי הקלעים, כי הוא יודע שהם חשובים לא פחות ממנו!

לעומת זאת - מפורסם שחווה רק את השיא, ו"אני בטופ של העולם" זו המציאות היחידה שהוא מכיר - עשוי מאוד לחוש עצמו אדם עליון - מה שיגרום להתבטאויות שמבטאות חוסר הבנה של המציאות או חוסר רצון להשלים עם המציאות - אבל בכל אופן לא את המציאות.

נכתב על ידי yaelilu , 21/10/2014 18:34  
הקטע משוייך לנושא החם: הסלב אמר ש...
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


מי נמנה על בני משפחתך הגרעינית? (כמה הורים, כמה אחים...)
7 סה"כ - אמא, אבא, אני, שלוש אחיות ואח

את מסתדרת עם המשפחה שלך?
כן

איך הקשר שלך עם המשפחה המורחבת? (סבים וסבתות, דודים, דודות...)
תלוי, אבל בעיקרון - עוזרים אחד לשני מתי שצריך אך לא יותר מדי מבלים ביחד ביום יום

האם היחסים תמיד היו כאלה? מה השתנה?
היחסים השתפרו עם המשפחה המורחבת, בעיקר בגלל שהתחלתי לבטא את איך שאני באמת מרגישה.

את חושבת שהחינוך שההורים העניקו לך הוא טוב?
כן הוא מצוין, כי חינכו אותי להיות בנאדם ישר ואני כל פעם מחדש שמחה שזה הכיוון שקיבלתי עליו משוב חיובי.

אילו טעויות הם עשו בעינייך? על מה לא תחזרי לעולם?
יותר העניין של לבטא מה שאני מרגישה, לא הייתה להורים שלי מספיק מודעות לזה, וזה משהו שאני לא מתכוונת לחזור עליו.

אל מי את קרובה יותר- המשפחה או החברים?
המשפחה

את אוהבת לבלות עם משפחתך? מהו הבילוי המשפחתי המועדף עלייך?
ימי הולדת או צחוקים בארוחות וכאלה...כשכל אחד תורם את חלקו

איזו מין משפח את רוצה לעצמך? כמה ילדים?
לא יודעת כמה ילדים אבל אני מדמיינת משפחה שקודם כל משקיעים בזוגיות - והקשר הטוב בין ההורים זה מה שעובר לילדים. שני ההורים ביחד מול הילדים ולא אבא אומר ככה ואמא אומרת ככה...

האם היית מחליפה את משפחתך? תמורת מה?
לא, מה זה השאלות האלה???

נכתב על ידי yaelilu , 20/10/2014 19:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם אתה, גם אתה תתחדש (נעמי שמר)


סמסטר סתיו תשע"ה הבא עלינו לטובה מעמת אותי שוב עם כל מיני שאלות שקשורות למסגרות לימודים... לפעמים אני מרגישה שוב כמו בכיתה א' - איכפת לי איך ייראו המחברות או הקלסר, או כמו בתיכון שאני תוהה ליד מי אני אשב ואיך להתלבש ליום הראשון ללימודים...

מצד שני עולות גם מחשבות שלא עלו במסגרות הלימוד עד גיל 18 - כשעוד בחרו בשבילי לאן ללכת כל יום...
עולות שאלות כמו האם זו הבחירה הנכונה בשבילי? מה אני בכלל יודעת על האג'נדה של המקום שאני לומדת בו? האם יהיו שם אנשים כמוני? האם יבינו את חוש ההומור שלי או שיסתכלו עלי בהתנשאות או ינסו להכשיל אותי? ומעל הכל - האם אני אוכל באמת ללמוד שם?

אני מתחילה סמסטר כדי ללמוד - אבל באמת ללמוד. עם נקודה בסוף. לא בשביל לעשות תואר, לא בשביל להיכנס לאיזושהי מסגרת שתגיד לי מה לעשות עם החיים שלי, לא בשביל שיסדרו לי מעונות או שתהיה לי עבודה טובה אחר-כך...ובטח לא בגלל ש"צריך".
אני באה באמת ללמוד. אני באה עם ניסיון, עם הבנה ועם הביטחון לדרוש ללמוד.

אני אדרוש להבין ולא רק לשנן ולפלוט אל דף הבחינה את התשובות, אני אדרוש להביא רעיונות משלי לפתרון העבודות, ולא רק למלא את התשובה ה"נכונה" כך שהמרצה תהיה מרוצה...
אני אדרוש שלא יוותרו לי ולא יעשו לי חיים קלים אלא - יתנו לי גם אתגרים וגם את האמונה שאני יכולה לעמוד בהם.

העניין פה הוא אני, הלמידה שלי. לא של המרצה, ולא אכפת לי אם היא תהיה מרוצה או לא. 
אם אני הצלחתי ללמוד - אם אני הצלחתי לרכוש לי דבר בעל ערך, דבר שבאמת אזכור ואשתמש בו, ואולי אפילו כל יום בהמשך החיים שלי, אם לא יוותרו לי עד שאני אבין באמת ואוכל להשתמש במה שלמדתי - אז אדע שהכל היה שווה. אז אדע שלמדתי.
נכתב על ידי yaelilu , 19/10/2014 15:25  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,177
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , סיפורים , קומיקס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyaelilu אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yaelilu ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)