הגעתי למסקנה שאחד הדברים הכי חשובים בחיים זו התמדה, כי אם מתמידים זה אומר שבעצם מתמודדים עם כל הקשיים של היום יום, אבל עדיין לא עוזבים, מוצאים את הדרכים להתגבר על זה, כשהדבר החשוב הוא להישאר באותו מקום (גם לנוכח כל השינויים)
זה דבר שחשוב במיוחד בדור הזה, כשאנחנו יודעים שאנשים מחליפים דברים מהר מאוד - למשל מתגרשים הרבה יותר מהר
וגם שמעתי ש-70 אחוז מהסטודנטים מחליפים מקצוע לימוד אחרי שנה א'...
בכלל כל החברה בנויה על כך שמוצרים שהתקלקלו לא מתקנים - אלא קונים חדש.
למשל - מתי בפעם האחרונה הייתם אצל סנדלר?
לקחתם בגד שהתקלקל לחייט?
החיבור לדבר מסויים הוא מאוד קל בימינו, אין הרבה חשש להשליך אותו ולחבור למשהו חדש.
העולם נראה כל-כך קורץ ומזמין, בעיקר עם האינטרנט.
אבל...
לא משנה באיזה דבר נבחר - ההתמודדות היא בדרך כלל אותה התמודדות, שבאה מהפנימיות שלנו.
כך שזה לא כל-כך חשוב איפה, וזה לא כל כך חשוב עם מי, כל עוד לא התמודדנו עם איזשהו דבר - הוא יחזור גם במקום הבא שנלך אליו.
מסקנה - אם הגעתם למקום שמעצבן אתכם מצד אחד, אבל יש לו הרבה יתרונות מצד שני, ואם מסתכלים על זה מצד אחר אז כיף לכם שם - לא כדאי לעזוב.
כדאי לעזוב רק מקום שבאמת מתנגש עם הפנימיות שלכם, שאתם לא יכולים לפעול בו בחופשיות ולהיות אתם.
אם ההשקפה למשל נוגדת את השקפת עולמכם, ואתם נאלצים להצדיק דברים שהייתם מגנים וכו'.
זאת הסיבה היחידה האמיתית לדעתי לעזוב מקום (או אנשים), כי כל שאר הסיבות יחזרו ויופיעו מן הסתם גם בכל מקום אחר שתגיעו אליו