והפעם - חופש מהגדרות!!!
חברים, הגעתי למסקנה שהכתיבה היא אחד מייעודיי כנראה.ואיך הגעתי למסקנה הזה???
ראיתי שאני תמיד איכשהו מגיעה למקום של כתיבה, וזה גם די מה שאנשים מצפים ממני
איכשהו אנשים מתחברים לדברים שאני כותבת, אפילו אם זה נראה לי בעצם די פשוט. בעצם - בעיקר כשזה נראה לי די פשוט ושאני די כותבת על משהו כללי ולא על משהו ספציפי - אני רואה שאנשים יותר מתחברים לזה,
נראה לי שזה פשוט משהו שנולדים איתו, ואיכשהו זה תמיד הולך לכיוון של כתיבה (או שירה או ציור או שילובים)
ולא משנה איפה אני נמצאת - תמיד אני נהיית בסוף "הכותבת"
(או הציירת או הזמרת)
אז זה לא בדיוק משהו שבחרת, זה פשוט מה שאתה.
ממש לא בחרתי לכתוב, וניסיתי כל מיני דברים שנראו קצת יותר טוב מבחוץ מאשר כתיבה,
אבל זה לא משנה איך זה נראה - זה משנה איך זה....
יש הרבה דברים שנראים יפה מבחוץ, אבל מבפנים הם בכלל לא משהו...
התחומים האלה אף פעם לא היו החלום שלי (לפחות כתיבה וציור)
ולא נראה לי שיש בהם הרבה זוהר, וגם לא הרבה כסף לפי מה שהבנתי...גם בשירה לא שמעתי על הרבה שעושים כסף..
אבל זה לא משנה כל-כך כי עדיף פחות כסף אבל כששואלים אותך "איך זה להיות..." נגיד - איך זה להיות צייר?
ואז אתה אומר שזה נפלא או משהו כזה...או איך זה להיות זמר, או איך זה להיות כותב...
זה קצת קונפליקט להיות מה שמבפנים, אבל אחרי שנים של חיפוש מקצועות ותחומים אחרים (ש"איך זה נראה/נשמע?")
נחמד להוריד את ה"נראה/נשמע" ולהישאר עם ה"איך זה?"
במקום למשל "איך זה נראה להיות נשוי/אה?" אז - "איך זה להיות נשוי/אה?"
במקום "איך זה נראה להיות תלמידה/סטודנטית/קורסיסטית מצטיינת?" אז "איך זה להיות תלמידה/סטודנטית/קורסיסטית מצטיינת?"
במקום "איך זה נראה להיות מהנדס/ עורך דין/ רופא?" אז "איך זה להיות עורך דין/ מהנדס/רופא?"
במקום "איך זה נראה להיות מלכת הכיתה?" אז "איך זה להיות מלכת הכיתה?"
וככה אתה יודע מה אתה רוצה ולא רוצה.
אם לא היית מלכת הכיתה את לא יכולה לדעת שזה טוב
את לא יכולה לדעת בעקבות הסתכלות מבחוץ.
וכל דבר יפה ונחשק שלא היית - אתה לא יכול לדעת שזה טוב.
אתה יכול לדעת רק על מה שהיית
להיות ציירת, כותבת וזמרת זה די סבבה, תודה ששאלתם...
כינוי:
yaelilu
בבלוג זה
בכל הבלוגים
