ראיתי היום תוכנית עם סתיו שפיר, שבה היא דיברה על הבעיות ההיסטוריות שיש במערכת החינוך.היא דיברה בעיקר על כך שיש הפרדה היסטורית בין המגזרים השונים בחברה הישראלית - לכל זרם יש בתי ספר משלו.
אני חושבת שזו באמת טעות, אני חושבת שההפרדה הזאת גרמה לבורות ולקרעים בחברה, ובאמת כשהילדים מגיעים לבגרות הם כל כך לא מבינים את הזרמים האחרים, וזה יוצר המון בעיות כמו פחד ושנאה אחד לשני, ובכלל בורות בכל מיני מושגים - מה זה דתיים, מה זה חילוניים.
בתור מי שלמדה גם עם דתיים וגם עם חילוניים אחרי בית הספר - הבורות חוגגת, אין מה להגיד, וכולם כמובן נפגעים מזה...
וכמובן שזה נוגע גם למגזרים הנוספים שיש בארץ כמו המגזר הערבי, וגם לעדות כמו לדומא האתיופים.
כשלומדים יחד יודעים מיהו הבנאדם באמת ולא ניזונים מסטיגמות ומכל מיני הנחות יסוד שקריות ומוטעות.
חינוך זה נושא שמאוד קרוב לליבי, מלא פעמים ניסיתי לשנות דברים בחינוך, כי אני חושבת שכדאי שהילדים של עכשיו לא יעברו את אותן טעויות שאנחנו עברנו...יש לי הרבה ביקורת על בתי הספר שאני למדתי בהם, בעיקר בתחום החברתי באמת. בית הספר לא היה מקום חברתי אלא מקום שבו החזק חברתית שולט. אז ככה שאין שוויון, מי שקצת יותר חלש חברתית נופל בין הכיסאות...
במקום שמי שחזק יעזור לחלש קורה ההיפך - החזק מנצל את החלש. ברור שזה טיפשי אז למה זה מה שהולך היום בשטח?
אני יודעת שיש הרבה קוראי ישראבלוג עם בעיות חברתיות, אני חושבת שזה קשור גם לאיך שבתי הספר בנויים, ואני מקווה שהילדים של היום יוכלו ללמוד בבתי ספר יותר חברתיים, ושהחזק חברתית יעזור לחלש, וכולם ירגישו ביחד.