הזדמנות

ידעתי שזה מתחיל באות כזאת חזקה, א' או ע' היו ההימור שלי. צדקתי.

אני צריך להקשיב לאינטואיציה שלי יותר. זה נכון כל השיט הנומרולוגי הזה. אולי לא רק כלפי מי שהמספר שלו הוא 7, אלא כעצות כלליות לחיים.

אז אני אקשיב יותר מעכשיו.

אני ממש חייב רגש. אני משחק אותה שאני לא, אבל זה סתם כי זה קל יותר. ככה אני חזק יותר וממודר יותר.

בסופו של יום, השאלות שאתה לא רוצה לענות עליהן, השאלות שאתה חושב שאתה לא יודע לענות עליהן, זה טוב שהן קיימות.

כי כשאתה מעז לפצות פיך והתשובה חומקת מבין השפתיים בלי שידעת שהיא קיימת, הסיפוק גדול כפליים.

אין לי שום תועלת כאן. זה כבר מוצה.

בדיוק בזמן גם.

הבטן שלי אומרת לוותר. להפיל הכל מהידיים ולא לחכות לראות את ההתרסקות על הרצפה.

אני מקשיב לך, בטן. אני מצטער שאני כועס עליך לפעמים.

אני מקשיב.

סיימתי.

ביי ביי

כולם יפים. הכל יפה. גם מה שמכוער - יפה.

ובשחור לבן.

ומואר היטב.

יש הומואים בכל מקום. למעשה, הם הרוב.

וכולם מאוהבים.

ומזדיינים בחושניות.

כל העולם הוא נופים וקסם.

כולם או שמחים ומחייכים וצוחקים או עצובים, אבל בצורה אסתטית כמובן.

זה קל להיות בכושר.

וכל הבנות רזות ואופנתיות.

אה, יש פה גם כמה סטרייטים שגם הם מאוהבים ומזדיינים בחושניות.

החיים הם HBO.

זה עובד במחזוריות?

כי זה ממש מרגיש ככה.

אין שום חוקיות או כלום, זה פשוט בא והולך וחוזר.

חשבתי שמצאתי טריגרים. אוכל, שינה, מקומות, אנשים.

סתם שטויות שהמצאתי לעצמי כדי להרגיש שיש לי שליטה.

לפחות זה לא אקראי.

זה פשוט לא תלוי בי.

אפשר קצת טוב? ריגוש, נחמה, לפחות איזו תחושה של נוחות ארעית.

אני צריך ממש קצת, בלי יותר מדי בלאגנים. אני אאמץ גישה חיובית והקצת הזה יספיק לי לחודש לפחות.

מבטיח מבטיח

שחרר לי קצת. שחררו. שחררי? 

שוב אתה פונה לאף אחד.