זה כל כך מפתיע שזה קורה לי, לא ידעתי שדבר כזה באמת קיים.בחלומות שלי הוא תמיד היה שם, מכיתה א', האביר על הסוס לבן שלי, אבל שם הוא נשאר,בגבול החלומות והמחשבות, וכעת, אני רואה מולי אביר אמיתי, אחד שניתן לנגוע בו, לשמוע אותו, לראות אותו, הוא קיים.והכי מפתיע בכך שהוא מעוניין בי.פגשתי הרבה אבירים פוטנציאליים אבל הוא הראשון שמממש את הפוטנציאל הזה, הלב שלי דוהר רק מלחשוב עליו, המחשבות מסתבכות ובסופו של דבר אני בוהה בתקרה בלי לשים לב, למשך דקות ארוכות, בלי לחשוב, רק שוכבת שם, מחייכת ומרגישה את הדופק שלי, הנשימות האיטיות והרגועות, המסתפקות והמסופקות.חשבתי שסיפורים כאלה קיימים רק באגדות, אבל הנה אני מבינה שזה הכל אמיתי.והוא לא מושלם, והוא לא אמור להיות מושלם, אבל הוא מושלם בשבילי ואני לא רוצה לעזוב אותו לעולם.פתאום כל שירי האהבה מקבלים משמעות ואני רוצה רק לשמוע אותם כל היום.אני עולה על הסוס שלו, בטבעיות, בלי מחשבה יתרה, מתוך רצון להיות קרובה אליו, והוא לא מבין את זה עדיין לחלוטין אבל אני כן, וזאת התקדמות.
אני בטוחה שהבנות מקנאות בי, כי לעלות על סוס עם נסיך כמוהו זה פריבילגיה. ולאט לאט, החומות יורדות, האשליות מתנפצות והציניות נעלמת, אני נעלמת, ומפנה מקום למישהי חדשה, שרוצה לנסות, לאהוב ולהיות אהובה, מישהי אמיצה.ואני מוכנה לעשות טעויות וללמוד, בתקווה שיום אחד יבוא אביר ויישאר לתמיד, בתקווה שהוא יהיה אותו אביר.
והמחשבה על האביר הולך ממני, כואבת לי בלב, המחשבה שאצטרך לחזור לאותם חיים, רק שעכשיו יכאב לי יותר על מה שאין לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
