"מי שלא עסוק בלהיוולד,עסוק בלמות" -בוב דילן.

לא אכפת לי . וואו זה נראה לי השקר הכי גדול שאני מסוגלת להגיד .

כן אכפת לי , כל כך אכפת לי שזה כואב . אבל אם אני אוציא את מה שיש לי על הלב , זה בכל מקרה לא ישנה כלום , ואני רק ארגיש רע יותר וצבועה יותר , אבל אני חייבת לפרוק את זה , ולפי תגובה שכתבו לי בפוסט הקודם , אני מבינה שהמקום הזה הוא פה .

אני מרגישה רע בפנים , רע , רע , רע. אבל מצד שני , דברים קטנים גורמים לי להרגיש טוב , ועושים לי אשליה שכלום לא השתנה והכל אותו דבר , בדיוק כמו שרציתי . אשליה שגורמת לי לשכוח שהחברה הכי טובה שלי , לא באמת רוצה שיהיה לי טוב ואוהבת לרכל עליי , ושאני מעלימה עין כאילו הכל בסדר , למרות שכלום לא בסדר ואני ממש לא מרגישה כמו פעם , אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך על אף אחד , ואני כזה בלגן . כל כך הרבה מחשבות מתרוצצות לי בראש , וכל דבר שאני עושה מצריך אותי לחשוב פעמיים , אם זה בסדר או לא , ונמאס לי ! לא רוצה יותר , רוצה טנטוס , רוצה להרוס , רוצה שינוי.

רוצה שאנשים ישימו לב אליי , יתעניינו וירצו אותי . אני לא טיפשה , אני יודעת שזה לא סתם שאני לא מגלה את האמת , שזה נכון שאני מתנהגת איתה כרגיל למרות שאני לא אדבר איתה פתוח ואמיתי יותר אף פעם , ניסיתי וזה נגמר בצעקות . אני לא מתכוונת לדבר איתה יותר בכנות , אני לא רוצה ליצור דרמות מיותרות , אז אני מתנהגת כאילו הכל רגיל , והתכנון שלי היה להתנהג ככה ולאט לאט להתנתק ממנה , אבל זה לא קורה , אני באותו מצב , שאני עונה לכל מילה שהיא אומרת לי , ואני מרגישה תלות בה , שאני עדיין לא מוכנה לוותר עליה , למרות שלדבר איתה גורם לי רצון לברוח . אני בלבי וויתרתי עליה , היא לא קיימת שם יותר , ואני לא חושבת שאני אמצא בשבילה מקום אי פעם , כי הפנים האמיתיות שלה נחשפו , ואני עושה לה טובה שאני לא מוציאה עליה את כל הכעסים שלי שמגיעים לה , מראה לה כמה היא לא בסדר , שברגע שהיא רבה איתי על שטות היא רצה לרכל עליי ולהגיד עליי דברים רעים לכל העולם ואשתו , וכמובן להאשים אותי בהכל , כי אין מצב שהיא תהיה אשמה , כי היא פשוט "מלאך" , אה ולא לשכוח את הדברים המגעילים שהיא אומרת לי וההתנשאות שלה מעליי .

אני מסוגלת להגיד לה את כל זה ויותר , אבל אני אשתוק ואתרחק , כי אני לא בן אדם של ריבים , אני wallflower , ויש לי מצפון שקט על הכל כי זה לא אשמתי ואני לא צריכה אנשים כאלה בחיי.

אז לא אכפת לי ממנה יותר , זה בטוח .

מה שכן אכפת לי , זה שבזבזתי את הזמן שלי עליה , את האמון שלי , ומה שיותר מהכל , אני מרגישה טיפשה ופתית חשבתי שיש בן אדם אחד שאני יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות בלי קשר משפחתי אליי , וזה התגלה כשקר .

זה גרם לי לפחד , להישאר לבד , בלי חברים אמיתיים , וזאת הסיבה האמיתית שאני עוד לא משחררת ממנה סופית , אני לא מחשיבה אותה לחברה אמיתית , אבל פעם היא הייתה , ואם עכשיו אני אנתק איתה קשר שזה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות , אני אשאר לבד באמת , וזה ... מפחיד .

אני חושבת שברגע שאתם נשארים עם בן אדם אחד שהוא הכי קרוב אליכם , ואתם לא מכניסים יותר אף אחד ללב שלכם , כי יש לכם "רשת ביטחון" , זאת רק אשליה נוספת , והיא יכולה להתנפץ כל רגע , וכשזה קורה , העולם שלכם מתמוטט .

ורק שתדעו , שלא משנה כמה הבן אדם הזה מדהים , אל תסמכו על זה , תסמכו רק על עצמכם .

וואו זה כל כך כואב ורע לי כשאני כותבת את הדברים האלה , כי אני לא באמת רוצה להאמין בזה שאני לא יכולה לספר לאף אחד את הדברים העמוקים ביותר שבתוכי , אבל אני מניחה שלא צריך להיות כל כך נוקשה , אולי אפשר לסמוך על אחרים ולספר להם דברים , פשוט צריך לדעת מה לספר ולמי לספר , ובעיקר ללכת לפי תחושת הבטן .

אם נרד לתחתית האמת פה , והרגע עברה בי המחשבה הזאת , למה אני אוהבת להיות תלויה באחרים , זה לא בגלל שאני מפחדת להישאר לבד , כי אפשר להרגיש לבד גם בחדר מלא אנשים . אני אוהבת להיות תלויה באחרים , כי ככה אני לא צריכה לגלות מי אני באמת , אני מפחדת לגלות מי אני , או יותר נכון פחדתי , אבל עכשיו זה יותר לכיוון התרגשות , כבר קיבלתי שתי החלטות עצמאיות בחיי הבוגרים , וזה להפסיק איתה את הקשר (שאני מרגישה שזה לא עומד להיות כל כך פשוט) ולהפסיק עם כדורעף ששיחקתי כבר חמש שנים , ואני לא באמת נהניתי לפי דעתי .

אני מנסה לפתח את עצמי , לראות יותר דברים , לכתוב על יותר דברים , לא להתכחש למה שאני מרגישה ורואה , לקבל את המציאות , לדעת את האמת שלי , לפתח דעות משלי ולעמוד עליהן , להיות עצמי רק עם אנשים שמגיע להם זאת , לא לפחד להישאר לבד , לסמוך על עצמי . 

A bird sitting on a tree is never afraid of the branch breaking , because her trust is not on the branch , but on it's own wings .

גמר חתימה טובה ! 

שלכם , walllflower.