האמת ששקלתי לסכם את הפוסט במילה יש! אבל אני אכתוב קצת.

סוף סוף זה קרה, התוודתי בפניה.

הכנתי את עצמי כבר להכל, ציפיתי לשמוע כבר את ה"לא יודעת.." ואת ה"אני לא רוצה שזה יפגע בידידות שלנו.." ועוד רבים ולא כל כך טובים

אבל לא. כל המ שקיבלתי היה "כן, בסדר, אפשר לנסות :)"

אני עדיין לא ממש מעכל וצובט את עצמי מדי פעם.

אנחנו לא ממש ביחד, אנחנו נותנים לזה צ'אנס אם אני מנסה להגדיר את זה. לא פוסלים זה בטוח.

הסיטואציה מורכבת מאוד ובלתי אפשרי לקפוץ ישר למים, גם אני מרגיש את זה שזה בלתי אפשרי. יש מעין מחסום שצריך להישבר לאט לאט, ואני לא ממהר.

הסיטואציה הזאת מוזרה קצת, אני מאושר עד הגג בלי שקיבלתי באמת שום דבר.

אני מרגיש כמו האדם הכי עשיר בעולם.

מרגיש שזכיתי בהגרלת הלוטו הכי שווה, אבל אני לא בדיוק יודע איך לקבל את הפרס עכשיו... אז אני מסתובב לי עם הצ'ק הענקי הזה.

אני בעננים לא כי אני חושב שקיבלתי משהו שלא מגיע לי, (ושוב, לא קיבלתי כלום) אלא כי אני באמת מין איזו הזדמנות נקרתה אליי, זה יכול להיות ענק!

ובאופוריה זאת אסיים.

יש!!!