אז לא היה כלום

לא היה פיצוץ (כי לא היה הטריגר), ולא דיברתי עם מי שרציתי כי לא היינו לבד.

אז מה? הכל אותו דבר.

אולי אני מדכדך את עצמי בעצם כתיבת התיאורים האלה בפוסטים? יכול להיות.. מצד שני אם אני לא כותב זה נשאר בראש ומתערבב יחד עם עוד הרבה דברים - תוצאה גרועה עוד יותר.

מה לעשות?

אני מתלבט. כמו שהתלבטתי קודם.

יש 2 גישות.

ההגיון אומר שצריך ללכת עם גישה מס' 1. זה גם מה שכולם אומרים (יותר נכון כולן אומרות). 

צריך להיות כנים, להגיד את כל אשר על הלב ולפתוח את כל הקלפים [הכנס עוד מטאפורה כאן]

הבחורות אומרות שזה מה שהן רוצות, אבל זה לא אומר שזה מה שמשפיע עליהן. לכן אני לא ממהר להקשיב לעצות האלה.

זה כמו שבחורה אומרת שהיא רוצה גבר אכפתי ודואג, אוהב ומקרקר. אבל בפועל יש דברים הרבה יותר חזקים שמשפיעים עליה, והם נמצאים בד"כ אצל "מנייאקים" נכנה אותם ככה, או יותר יפה - שחקנים. ועם מי הן בסוף? ידוע לכל.

גישה מס' 2 אמורה לעבוד טוב יותר. היא בעצם אומרת לשחק. לשחק את התפקיד שאני אמור לשחק בשביל לנצח. והניצחון שלי הוא הניצחון של שנינו, כך שזה בסדר, זה לא טריקי.

איפה הבעיה? על בחורה אחרת זה היה מרגיש לי הרבה יותר קל, הבחירה הייתה מאוד ברורה והייתי הולך על אופציה 2. היא גם תמיד טובה יותר כשאין היכרות עמוקה. אבל היא לא כמו כולן.

היא הרבה יותר מזה, ואני חושב שאני צריך לתת לה קרדיט על זה, ואולי לא לשחק, אלה להיות הכי ישיר.

אז זה המצב

1. לתת לה קרדיט: לא לעשות שום דבר "טריקי" כדי להעלות את הסיכויים.

2. לשחק את המשחק: להוציא את כל התותחים הכבדים, לזכות ואז אפשר לחזור למוטב.

זאת בעצם ההתלבטות התמידית איתה. עד כמה לתת קרדיט? איפה היא מיוחדת? ואיפה בסה"כ בחורה ומה שעובד על בחורות עובד עליה?

לא יודע מה אני אעשה.

אני חושב שאני צריך לעשות סווג של שילוב, כלומר לבוא ישירות אבל לטבל באיזה "קסם".

כל הפוסט הזה קצת מטעה.. ולא הכל זה כמו שזה נראה, בזמן הכתיבה כבר שמתי לב להרבה דו-משמעויות, אז ההתייחסות בהתאם.