לא מבין את זה.

כל כך טוב לי, ואני כל כך מאושר.

עם זאת אני לא רוצה לישון, וכאילו מתאמץ שירדו לי הדמעות.

הן לא יורדות ואני רוצה שיצאו החוצה. רוצה לבכות.

חוסר אונים משונה, אין לי איך לסכם הפעם.

אין תובנה, או דרך פעולה. 

אני רק רוצה להפוצץ ולבכות

קצת

רגע... הנה זה בא, תוך כדי כתיבה.

אולי, אולי לזה מתכוונים תמיד?

אף פעם לא הרגשתי ככה.

בכיתי הרבה בחיים,

אבל זה בכי מיוחד.

עריכה:

עזבו שטויות, זה בטח האלכוהול. אני לא רגיל לזה.

בבוקר אני אדע יותר טוב