הבעיה היא שזה פשוט מרגיש בסדר. עד שזה לא, זה פשוט מרגיש מעולה.
אז אני לא אצא לפולין, אז אני לא ארחיב את המקצוע הזה.
שלא נדבר על הטיולים השנתיים.
אני פשוט רוצה לצאת מהמקום המזדיין הזה. לא מאשים אף אחד.
לא מאשים את המורות שרק מחכות שאני אכשל כדי לנזוף בי ולהוריד אותי למטה,להעיר הערות זדוניות ולגרש מהשיעור, ולא את ההנהלה שאפילו לא מנסה להסתיר כמה היא שונאת אותי.
אני אשם. אני לא יודע איך משחקים את המשחק. ולא מספיק בא לי ללמוד אותו.