לחפור בור זה לא קשה. זה לוקח כמה זמן, אבל עם יש לך את הכלים הנכונים ואת האמביציה, זה לא קשה.
היה שדה אחד במקום לא חשוב, ושם, היה בחור, בתוך בור.
מדוע הוא היה בתוך בור? אתם עשוים לשאול. ובכן, אני עשוי לענות שהוא נמצא בתוך בור כי הוא חפר את הבור, וככל שחפר עמוק יותר כך היה לו קשה יותר לצאת, והוא חפר כל כך עמוק עד כדי כך שהוא נתקע בפנים, בתוך הבור, ועכשיו הוא לא יכול לצאת.
זו הייתה התשובה שלי, אם רק הייתי מנחש, ולא הייתי שואל אותו. לאחר ששאלתי אותו, הוא אמר שהוא בכלל לא תקוע בתוך בור. הוא תקוע בבאר. הוא חפר את הבאר בשביל שיוכל להביא מים לאשתו, ולכבשים שהם מגדלים יחד. אבל לפני שהוא הגיע למים הוא גילה שהוא תקוע בתוך הבור, ואין לו פלאפון.
הוא ביקש ממני עזרה, אבל אני לא עוזר לאנשים שאני שונא. ואני שונא שקרנים. הוא היה שקרן, כי הוא אמר לי שיש לו אישה אבל לא הייתה לו טבעת על האצבע. אז ירקתי לתוך הבור מרוב עצבים, והלכתי הביתה להרגע.
אם זה היה סיפור טוב, אז אחרי שהלכתי היה שומע מישהו שנוסע בכביש שליד הבור צרחות של איש גוסס, וזה במקרה היה מישהו שלא שונא שקרנים, או מישהו שלא מסתכל על אצבעות. ואז המישהו הזה שלא שונא שקרנים או לא מסתכל על אצבעות היה עוזר לו לצאת, והם היו מתיידדים ושומרים על קשר שנים אחר כך.
אבל אף אחד לא שמע אותו.
ואחרי שהלכתי הוא המשיך לצרוח עד שהתעייף. אחר כך חשב על הכבשים שלו. אחרי זה חשב על אשתו. לבסוף חשב על עצמו וניסה לטפס מחוץ לבור.
לאחר שנכשל, מת. כיום, הוא כבר חלק מהבור.
אני עדיין שונא שקרנים. אני עדין יורק מרוב כעס. לי יש אישה. אמיתית. אבל אין לי כבשים, כי זה מוזר. ואני שונא דברים מוזרים. גם יש לי פלאפון, אז אני יכול לצאת מהבור שלי, אם אני רק ארצה. וגם יש לי טבעת על האצבע. אמיתית. אז אני בכלל לא צריך לצאת מהבור שלי, כי הוא בכלל לא בור. הוא באר. ובבאר שלי יש מים, אז אני לא צריך לצאת. אני לא צריך לצעוק ולא צריך לחשוב על כבשים ועל אישתי ועל עצמי.
ולמרות כל זאת, אני מרגיש שהבור חזק ממני. גם אם אני יכול להביס אותו וגם אם אני לא רוצה להביס אותו, הוא חזק ממני. ואני חושב לעצמי, שהשקרן ההוא, אולי הוא בכוונה נכנס לבור, רק בשביל שהוא ימות בתוכו וכל הגוף שלו ירקב והוא יוכל להיות בעצמו חלק מהבור, ולהיות יותר חזק ממני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
