מה לעשות כשאנשים פתאום פותחים לך את העיניים?
כל הזמן הייתה לי חברה, חשבתי שהיא מדהימה וחברת אמת. עכשיו כשחברה אחת אמרה לי בכנות:" תקשיבי שאת פשוט לא חברה שלה אלה העוזרת. " חשבתי שהיא סתם שונאת אותה אבל היא צדקה, אני הייתי שפוטה שלה, לא שמתי לב כלל. וכתבתי לה את מה שהרגשתי היא יצא עליי, היא אמרה אז אם את חושבת ככה למה את רוצה להמשיך להיות חברה שלי? ואמרתי לה את האמת, באתי להגיד לך שלום ולא להתראות. אחרי מריבת אסמסים ארוכה היא כתבתה לי- את בכלל לא שמה לב רק לדברים חסרי המשמשעות ואני כן שמה לב לדברים הבאמת חשובים בחיים כמו אהבה ולימודים בכלל. אני נפגעתי, יש לי ממוצע טוב אבל אני לא משקיע, כל כך כמה, אני עושה תמיד שיעורים, מגיע ללימודים מוציא ציונים טובוים במבחינם (אומנם פישלתי קצת בתנך והיסטוריה- אל דאגה לא נכשלתי פשוט לא יצא ציון יפה-) ואהבה? אני רוצה קודם לאהוב את עצמי, מי אמר שאהבה זה הכי חשוב? למה ציור זה לא חשוב? ציור זה כל החיים שלי! כיף וחיוכים זה החיים שלי. אני אדם שמח, אני לא צבוע, אני אומרת את האמת בפנים- אני לא דכאונית-רק לפעמיים- כך שאף אחד לא יראה, אני נעלבת בקלות ואני אוהבת להרגיש חופשייה.
אז אמרתי לה כך- אני מקווה שתמצאי משהו שבאמת ירצה את רצונך, כי לי נמאס ממך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
li333