"עציצ" הוא הסקס הכי טוב שהיה לי.
הראש שלי מתחרפן ... וכל מה שהוא עושה זה צוחק עלי ואדיש בצורה המוזרה שלו. אני לא מצליחה לתאר אותו, הוא פשוט הוא. בא כל כמה זמן שבאלו סקס .. שזה מתאים לשנינו, אנחנו יוצאים כמה שעות, שוכבים ומתלוננים ונמחקים לעוד כמה זמן, התרגלתי להתנהגות שלו, לרובה .. זה הסתגלות לאדם אחר, חדש, ללמוד לאט לאט את ההתנהגות שלו ..
ומצד שני אני רוצה לזרוק את חבר שלי ופשוט אין לי ביצים או לב או אנא ערפ כדי לעשות את זה .. אני אובדת עצות .. כואב לי לעשות את זה ואני גם לא מצליחה להסביר את זה לאנשים .. זה לא שאיי לי רגש אליו, אני עדיין מדברת איתו ונהנת ושמחה אבל זה יותר הרגל מאהבה .. כאילו המשקל של זה גדל .. ונהייתי אדישה אליו, אין לי כח אליו, אין לי כח לסקס איתו .. לא יודעת להסביר את זה .. זה מתסכל.
אבל כאילו "עציצ" פתח לי אומצ לעשות את זה .. כשאני איתו אין לי בעיה לעשות כלום, לנסות דברים, לעשות סקס על מבצר צמוד לכביש ראשי שעם חבר שלי אני לא מוכנה להתמזמז בכיתה בבניין הוראה ...
הוא מאפשר לי לפתוח את הראש ולזרוק את ההתנהגות הרגילה שלי הצידה. בגלל זה אני סקרנית, אני נהנת לשכב איתו ולראות מה אני מסוגלת להוציא מעצמי כל פעם מחדש .. זה אגואיסטי. אני אגואיסטית. אני בוגדת. אבל עם כמה שרע אני לא יכולה להגיד שרע לי לעשות את זה ..
אני מתוסכלת !!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
proud_anemic