לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Tattoo - someone who took his body and turned it into a masterpiece


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2014

כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים ..


ילדי התופת, ילדי החזית.

ככה יקראו לאלו שניצבים שם ולאלו שנולדו פה. 

קוראים לילד איתן, גיל-עד או כל קורבן של המלחמה הזאת.
-
זוכרים את ילדי 73 ?, יש כאלה כאן שנולדו שם, או אפילו לפני.
אני נולדתי הרבה אחרי ועדיין יודעת, ילדי 73, אלו שנולדו למלחמה קשה,
אלו שנולדו כדי לחדש, למלא את החסר, לנחמה, לתקווה
הילדים שגדלו עם הבטחה לשלום ולא למלחמות, והינה,
יותר מ40 שנה אחרי ואנחנו עדיין במלחמה. 
-
עכשיו יהיו ילדי 2014. ילדים שגם יגדלו להבטחות שווא,
להבטחה שהם לא יצטרכו להלחם יותר, שהצבא יהיה רק אופציה. 
והדמעות, לא נפסקות, אין יום של שקט, לא פה ולא שם.
-
אני לא רוצה להיות אגואיסטית אבל נמאס לי מזה,
נמאס לי מהמלחמה הזאת, נמאס לי מהכאוס הבלתי נגמר זה,
אנשים חפים מפשע נפגעים, פיזית ונפשית.
-
אתה לא יכול לומר את דעותייך מבלי לפחד,
עוד רגע ובאמת נחזור ל1940, כשכפו על אנשים לתמוך בנאציזם. 
אנשים שוכחים קצת ומאבדים אתזה קצת. 
אנחנו עם, אחד, טוב, שנלחם בשביל להיות.
וכל מה שאנחנו עושים זה להלחם בעצמנו
-
"כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב."
-
חורף 73 - להקת חיל חינוך
נכתב על ידי proud_anemic , 30/7/2014 15:26  
הקטע משוייך לנושא החם: חוזרים להילחם
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


אני זוכר את המדים, איך ילדים נראים גדולים ..


אני רוצה לכתוב על המלחמה,
על הכאב שמתרוצץ בי,
שחונק את הדמעות הכואבות על אנשים שלא הכרתי מלצאת,
אני רוצה לכתוב כמה אני מפחדת,
על רבים מחברי שהתגייסו ומתגייסים בימים אלו, אם לכפיר, לגבעתי או כלל צהלי.
אני רוצה לכתוב כמה אני פוחדת על אחותי בכל פעם שיש אזעקה ואני יודעת שהיא בבסיס.
אני רוצה לכתוב כמה אני חושבת שהמלחמה (כן מלחמה) הזו צריכה להגמר.
אבל היא לא. היא צריכה להמשך כי היא נפתחה מסיבה מסוימת,
פרחים רבים נקטפו למען מטרה ברורה, שקט. 
-
אל יאוש, אל תאבדו תקווה, תתמכו, תצעקו, תריבו למען שקט ורגיעה.
החיילים, שלא גדולים ממני בהרבה נלחמים ומסתכנים בלב שלם, כי המטרה מקדשת את האמצעים, לא ?
-
אני רוצה לכתוב על שלום וישראל היפה והשקטה,
בה שתי דתות יכולות לשבת באותה מסעדה,
ללכת על אותה המדרכה בלי חשש, בשלום.
אבל אני חושבת שמעסנו בדיבורי מלחמה.
-

תחזרו בריאים ושלמים.
תודה, על הכל.
עילי בוטנר - תתן לי יד
נכתב על ידי proud_anemic , 25/7/2014 10:20  
הקטע משוייך לנושא החם: פעולה קרקעית בעזה
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  proud_anemic

בת: 26




הבלוגים הקבועים שלי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לproud_anemic אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על proud_anemic ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)