זה קטע כזה , כשנשבר הלב ..
יכלתי לבכות, לברוח לחברה, לטחון סיגריות - כאילו העולם נגמר ברגע זה .
יכלתי לקבור את עצמי נפשית, להאמין שבחיים אני לא ימצא יותר גבר, להכניס מחשבות אובדניות לראש.
יכלתי להיות מדוכאת, לרחם על עצמי, לשנוא , לצעוק .
אבל תאכלס ? זה בולשיט .. הרי שהכל עובר ומה שצריך לקרות קורה.
אז נשבר הלב, לומדים מטעויות לא ?
לחייך עם כל הקושי ולהרים את הראש, יבוא מישהו אחר, מישהו טוב יותר .
אני יעסיק את עצמי בעבודה ובסמים .
יכלתי גם להיות אופטימית ולהאמין ל-4 השורות האחרונות שרשמתי
אבל אני לא , כי הלב שבור וזה קטע כזה ..