החיים שלי דרך הכיתבה

תסבירו לי איך אפשר לשכוח מישהו כל כך מהר,

במיוחד איך אפשר לשכוח את הבנאדם הזה שלא עבר יום מבלי שהייתם מדברים,
שיום בלי בוקר טוב ממנו לא היה שווה כלום,
את הבנאדם הזה שכל הודעה שלו הייתה מקפיצה לך את הלב ומעלה לך חיוך ענק על הפנים,
לשכוח את הבנאדם שהיה הסיבה לחיים שלך-שהיה הכל!
את הבנאדם הזה שתיאר לך אהבה שלמהרק בשם שלו,
את הבנאדם שרק מעלים את השםשלו בשיחה והחיוך אוטומטית מתמרח על הפרצוף,
איך אני יכולה לשכוח מישהו שלימד אותי מה זו אהבה?
לשכוח את הבנאדם שנתן לך תקווה חדשה לחיים,
שנתן לך כוח ואור,
סיבה לקום שמחה בבוקר!
תסבירו לי איך בנאדם שכל יום אמר לך שהוא אוהב אותך תוך כל כך מעט זמן שוכח הכל,
את כל מה שעברתם ביחד-את הרגעים היפים?
והחיבוקים והנשיקות שהרגישו כל כך אמיתיים .. לפחות לי.
או שאולי בעצם רק אצלי משהו דפוק?
רק אני המפגרת?
ועכשיו שהכל נעלם?
מה אני אמורה לעשות?
אתה השארת אותי פה בלי כלום!
לא הייתי צריכה לתת לך לשלוט לי בחיים,
כי עכשיו שנעלמת לי-לקחת את החיים שלי איתך.
ואולי,אולי אתה..תסביר לי פעם אחת איך שכחת הכל כל כך מהר?
אולי תלמד אותי גם?