אנחנו כבני אדם מננסים למצוא בחיים סיפוק והצלחה,
עכשיו, איך אנחנו מגדירים הצלחה או סיפוק? כל אחד לעצמו
אבל האם לפעמים אנחנו מנסים להגיע למקומות שאין מה לעשות רחוקים מאיתנו? -כן.
אני מבבולבל, נמאס לי שמשחקים איתי, לא אומרים לי, עושים דברים בצורה עקיפה, לא סומכים עליי
אני רוצה לקחת אחריות אני רוצה להצליח אני לא מאמין שאנשים חושבים שככה הם יכולים להתייחס אליי
ככה לפגוע בי, שככה אני ירגיש, כמו איזה סוטה,פדופיל או אנס.
מה בסך הכל ביקשתי ?
אהבה, הבנה, קבלה.
ולא תמיד קיבלתי את זה, הם פשוט נשארו עם פה פתוח ולא ידעו מה להגיד.
אבל לא, הם לא שווים את האנרגיות שלי, אני לא יכול לפנות לכולם, אין מה לעשות
אני חייב סבלנות, להראות מתוחכם כאילו יש לי איזו תוכנית, אני פשוט יחכה שידברו איתי וככה אני אדע מי שווה את האנגיות שלי
ומי לא.
אני עדיין לא מאמין שהוא עשה לי את זה. איך הוא יכל לנעול את הדלת בלילה והוא ישן איתו באותו חדר.
והוא, שמסתכל עליי ועושה לי עיניים, או שזה רק בדמיון.
אין לי מושג.
אני פשוא אחכה, אני אתן לזמן לרפות ולהכיל, אני אתן לעצמי להתגבש מחדש, אני אשקיע את האנרגיות על דברים אחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
