אתמול הרגשתי יותר טוב וחשבתי שאני בסוף המחלה.
והיום שוב חרא. הצלחתי לקום מהמיטה רק בשש בערב. אני חלשה כל-כך אני בקושי מצליחה לזוז ואני בקושי מצליחה לנשום. אז התחלתי לבכות מרוב ייאוש על הכל. מחר חוזרת לבית חולים לביקורת. אני מניחה שאני בסדר ושתוך כמה ימים הכל יגמר. אבל זאת מחלה כל-כך שוחקת. וברקע יש עוד דברים מעצבנים ואני מרגישה שהחיים מורטים ממני חתיכות ושאני מתפרקת.
סליחה אם אני מלודרמטית
אבל אני מרגישה מחורבן
ואמרו לי בבית חולים שבחלק גדול מהמקרים דלקת קרום הלב זה משהו שפשוט קורה והם לא יודעים למה,
אבל אני תוהה אם זה לא קשור לאורח החיים שניהלתי עד לפני כשנה. האלכהוליזם, הסמים, העליות והירידות המטורפות במשקל, החתכים, התזונה הלקויה, האי-כושר, הפרעות השינה הקשות, מצבי הרוח, הכדורים הפסיכיאטרים הכרוניים, הסיגריות שאמנם הפסקתי לעשן, אבל הנזקים אולי נשארים.
בשום מקום לא נכתב או נאמר שזה קשור. אומרים שזה או וירוס שמסתבך או שזה פשוט קורה וברפואה לא יודעים למה. אבל אני עדיין תוהה אם בכל זאת יש קשר.