הודעות על פטירתה של

אני עושה קופי פסט מהפייסבוק

למקרה שזה יעניין מישהו גם כאן

נדמה לי ששכחתי להסביר מדוע בחרתי בקעקוע המסויים הזה. הקעקוע שמכסה את הצלקות שלי.
לקעקע על עצמך עורב זאת בחירה שיכולה להיראות לאנשים מסוימים קצת משונה. 
אז אשמח להסביר - עורב מתקשר לרוב האנשים אל מוות ואפלה, יש שמפחדים מהעורבים ומהמשיכה שלהם למוות (אכילת נבלות),
אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת לגמרי - העורבים משתמשים במוות מתוך הצורך והרצון שלהם לשרוד ולהישאר בחיים. הם בוחרים בחיים. הם אוכלים נבלות כדי לשרוד, כדי להיות בריאים.
וכך גם אני (במובן המטאפורי כמובן). בחרתי לא אחת בדרכים "אפלות" או "מפחידות" וב"פלרטוט" עם המוות, בסיכון עצמי - אבל בדיעבד אני יודעת שעשיתי את זה רק כדי להישרד ומתוך כוח החיים והרצון לחיות. אפשר לומר שנזקקתי ל"מוות במנות קטנות" כדי להימנע מהדבר האמיתי והסופי, ועדיין להרגיש שיש פורקן למצוקה שלי ולרצון להזיק לעצמי.
בזמן האחרון יש לא מעט מאבקים שקוראים לאנשים לצאת מהארון הלבן, כלומר לדבר על קשיים נפשיים ואני הכי בעד, אז אספר לכם כבר עכשיו -
מעולם לא ניסיתי להתאבד. אנשים מופתעים כשהם שומעים את זה, אבל מעולם לא ניסיתי (למרות שרציתי, באופן אובססיבי), וכל מה שעשיתי היה בידיעה שאישאר בחיים, אבל כן פגעתי בעצמי במכוון אינספור פעמים, לפעמים בצורות חמורות הרבה יותר משהתכוונתי.
אני לא ממליצה לאף אחד לבחור בדרך הזאת, אני מצטערת שהרסתי לעצמי את הגוף ואת הנפש, גם אם זה היה מתוך רצון להישאר בחיים. אני מצטערת שפגעתי באנשים סביבי והפחדתי אותם, אני מצטערת על השנים שניהלתי בלוג חושפני שאולי השפיע לא טוב על כל מיני נערות מבולבלות, אבל כנראה שזאת הדרך היחידה שהכרתי במשך שנים.
אני שמחה שזנחתי את הדרך הזאת, ושהפסקתי לפגוע בעצמי, ושבחרתי סופית בחיים, וגם כשקשה לי אני לא מצטערת לרגע שבחרתי חיים.

הקעקוע:

וכך נראתה היד שלי לפני:
(לא אמור להוות טריגר לדעתי)
...
...
...