הודעות על פטירתה של

תהפוכות נפש

תחושות קיצוניות לכאן ולשם.

התרגשות. עלבון. בכי. עצבות. ותקווה.

יום סטנדרטי של גבולית סטנדרטית.

אבל בלי החתכים ובלי התקף זעם ובלי לשבור את כל הכלים. בלי בלי ובלי כבר יותר משנה. אני יכולה להתגאות בעצמי כל-כך על האופן בו התנהגתי היום. בכזאת בגרות. ואיזו התקדמות עשיתי. מי שלא רואה הוא מטומטם. מי שלא זוכר מאיפה באתי... מי שלא מאמין עד לאן אגיע... מי שאין לו סבלנות לחכות לי... אני לא צריכה אותו.

הייתי ביום הפתוח באונ' ת"א. אני עומדת בכל דרישות הסף ללמוד קולנוע. אני רק צריכה לגשת למבחן אמ"יר, וזו לא תהיה בעיה כי האנגלית שלי טובה מאד. אז אם שום דבר לא ישתבש בשנה"ל הבאה אלמד קולנוע. אעשה תואר בקולנוע. כיף. אהיה נורמלית וכמו כולם. אשב על הדשא בין שיעור לשיעור ואשתה קפה ואכיר חברים חדשים.

לבינתיים אני לוקחת קורס בפתוחה כדי להבין לקראת מה אני הולכת. הוא יתחיל בעוד חודש. היום פתחתי את החבילה עם חומר הלימוד והיו איזה תשעה סרטים בתוכו. חלקם ראיתי.

 אני חייבת לעבור את הקורס הזה ולא לפשל אחרת אין סיכוי בעולם שאמא שלי תעזור לי לממן את כל שכר הלימוד לתואר.