אני רוצה ילד
אני כל כך כל כך רוצה ילד
אני לא יודעת מה עובר עלי זה התחיל בשנה האחרונה
רוצה כל כך שזה כואב בכל הגוף וכמובן אני יודעת שזה לא אפשרי ורחוק. אני לא טיפשה ומודעת להשלכות ולקושי ולכן 'מתאפקת' עד שממש אעמוד על הרגליים, והיום הזה רחוק. אבל זה כמעט מפחיד כמה שאני רוצה.
אני מעמידה פנים שאמה היא התינוק שלי לפעמים :P יום אחד יכנסו אלי לחדר וימצאו את אמה הכלבה שלי עם חיתול ואת גוגי האוגר עם חיתול פיצפון ואת לני השרקנית עם חיתול קטן ואני אשב על הרצפה ואזיל ריר ואתנדנד אחורה קדימה ואגיד 'אני רוצה תינוק אני רוצה תינוק'. אני כמעט מתביישת בכמה זה נשמע סקסיסטי אבל וול זה המצב. והי החלום שלי הוא לא להיות עקרת בית שרק מבשלת ומחליפה חיתולים. אבל ילד. ילדה. תינוק.
מוזר לי שעדיין לא שמעתי בנות גילי שמרגישות ככה. אולי זה משהו שבהפוך על הפוך כבר לא בסדר להגיד כאישה מודרנית וחזקה ועצמאית. אולי אני באמת קצת צעירה. או אולי בתוך כל ההוויי התל-אביבי מסביב אנשים עסוקים מדי באיזה בירה מגניב לשתות. וכנראה שבאמת באמת לא כל האנשים מכוונים לשם והם רוצים דברים אחרים וזה בסדר.
נו טוב. זה עוד יבוא בעזרת השם.