הודעות על פטירתה של

אנשים עוטים מסכות ולא מבינים שהן שקופות. לאורך חיים שלמים אנשים בונים סביבם (בעמל רב יש לציין) חומות שהן אחיזת עיניים ותו לא, מתפוררות בנגיעה קלה.
אולי התבגרות משמעותה לוותר על כל אלו ולהיות הדבר הרופף הזה שהוא אתה. מתוך הבנה שרק אמת תביא ביטחון, ורק כנות בונה זהות שיש בה ממש.

*

כבר יומיים ברצף חלמתי על אביטל. זה מוזר מכיוון שכבר תקופה ארוכה לא חלמתי עליה.

חיבקתי אותה בחלומי

חיבוק ארוך

והחיוך שלה.

והמגע.

זה היה טהור והיה עצוב לי להתעורר. לא הצלחתי לחזור לישון אחרי כן. וידעתי שהיום מתחיל משהו חדש. היום יתחיל משהו חדש אני יודעת.

התעוררתי (או לא) בצל חומה ענקית 
ובדרך אל השער כל גרגיר ניצב כמו הר, 
חוסם ראות
ורציתי למות.